הדבר היחיד שעלה לי בראש כשרציתי ציטוט טוב.
אני רוצה ימים כאלה כבר.
גיחה ח' - היה בסדר...לא יודעת למה ציפיתי למשו...
יש הרגשה מגעילה כזאתי, דיכי ואיכסה
כאילו הייתי אצל מיכל, שתמיד שאני בדיכי אני רואה את מיכל וישר הכל נהיה טוב. אבל היה ממש רע.
אני לא מבינה איך היא שורדת כאילו. אני אם הייתי היא הייתי קורסת לדיכאון של חתיכת ורידים או משו כזה.
ניסיתי להבין למה אני בכלל ככה. כאילו בגללו? עד שאזרתי אומץ להציע לו לצאת לא עשיתי אתזה כמו שצריך ולא יצא כלום.
יש לי עוד הזדמנות שבוע הבא. החלטתי לעשות צעד כאילו ממילא סוף שנה אז what the fuck?
אבל לא בגלל זה אני מרגישה חרא.
הידיעה שהאנשים שאני בקשר איתם עכשיו לא יהיו איתי בקשר שנה הבאה ואולי אפילו בגללי ולא בגללם....אני אפילו לא מבינה למה זה מדכא אותי...כאילו אני ישאיר את ה2,3 חברות הטובות והשאר? מה איכפת לי
אז למה אני בבעסה למה@?@