הזוי פחות הזוי יותר.
אין לי מילים,אני לא יודעת מה להגיד באמת.
אפשר להגיד שכול כך הרבה בילבול לא היה לי הרבה זמן.. הנחתי לך התחלתי עם אחר.
נגמר עם אחר,באילוץ. אוהבת את האחר יותר ממך,לא סגורה על זה בכלל.
לא יודעת מזה רגש כבר.מזה הרגש הזה.
מזה המשפט הארור הזה שאני אפילו לא מצליחה להוציא מהפה.. אז אתה? חצוף.
אני לא יודעת אם אני מכירה אותך כבר כול כך הרבה זמן.. מי אתה ומה אתה ומה בכלל..
אני יודעת שזה לא בסדר. בהתחלה זה לא היה בסדר. הרגשתי נורא ואפילו לא הייתי מסוגלת לגעת בך
שלחשוב שלפני חצי שנה הדבר היחיד שרציתי זה לגעת בך
ולראות אותך ישן עשרה מטרים ממני לא יודעת אם להגדיר תענוג או סבל שנהנתי ממנו.. לא יכולתי לגעת בך ורציתי
היית הפנטזיה שלי הרבה זמן,וברגע שאתה לא.. כי ככה זה מרפי.
כשכבר לא בא לי עלייך יותר.. שכבר החלטתי שדי מספיק לשטויות,שדי כבר טעיתי יותר מידי,שדי מספיק...
אתה מופיע ככה סתם עם כל הרעל בעיינים
אז כן לדבר ולדבר ולדבר זה רק מלהיט ומלהיט וזה רק לדבר וזה הגיע מעבר לא הייתי מסוגלת
כאילו הייתה לי חומה,אבל איך? איך פאקינג חומה איך? זה אמור להיות כול כך שונה.
אז כן,עיכלתי את זה שבאמת השתנתי.. אולי להרגיש קצת מזה "אהבה" ומזה לצאת עם גבר באמת
ובסה"כ רק להנות מלהיות איתו ולא רק להרגיש אותו פיזית כל הזמן.. עשה לי משהו שם בפינות החשוכות בליבי.
הלב האפל שלי שתמיד היה דובק ב"לא.. מה שאני אתאהב? NO WAY" אז כן הרבה זמן לא הייתי מאוהבת
ואני לא יודעת אם להגיד שעכשיו אני כן. אני כבר לא. כי אין לי באמת את הסיבה הזו.
אבל כן הרגשתי מזה רגש,מזה להנות מלהעביר את הזמן עם גבר ולא רק להשתובב ולהתעסק בסטוצ'ים מיותרים.
ואולי זה יחזור.. אם תהיה האפשרות ואם יהיה הרגש והרצון ואני אגיד את זה גם בהקצנה... אהבה.
אז למה אני עדיין נמנעת? כי נראלי שבאמת מציתי את הסטוצ'ים החולפים האלו.. נכון אני לא אשאר לבד
ואני גם לא אחכה לו. אבל אני נאמנה למה.. ? אני לא יודעת
לא יודעת למה אני לא יודעת איך להגדיר את זה אפילו,יש בזה אולי משהו יפה..אבל אם לא יקרה עם זה כלום
אני אצטרך להשתחרר מזה.
אז אתה מנצל את זה שאתה משכר אותי תרתי משמע,מנצל את זה שרציתי אותך,שהדיבור שלי איתך חריף
תופס אותי ובכל הכוח הגדול הזה שלך מנשק אותי כאילו לא יודעת מה ואומר לי את השלוש מילים הארורות האלו.
שאולי הייתי רוצה לשמוע אבל לא עכשיו.. ואולי גם לא ממנו.
איך היוצרות מתהפכות..הכי מצחיק שאני אפילו לא מאמינה לו,תוך כדי מגע אני איכשהו בתוך הלב שלי כול כך מתנגדת
כול כך כועסת על עצמי כול כך כועסת ואומרת שהלוואי שאלוהים יסלח לי.. למה אני לא מצליחה להשתלט על כל היצר הזה
למה אני לא יכולה למנוע מעצמי לגרום לזה לקרות.. ואחרי שזה קורה אני מצטערת.. אני עומדת לבכות
אני מיבבת בשקט. למה עשית את זה אם כל מה שחשוב לך זה אהבה? למה הפרת לעצמך את ההבטחה?
למה בגדת.. טכנית לא בגדתי אבל אני משייכת את עצמי אליו לבנתיים.
בגדתי בעצמי אחרי הכל.. גם סוג של מפקד שלי.. חבר טוב שלי,לא נקלט לי שזה קרה
זה לקח כל כך לאט זמן שלא חשבתי שזה באמת יתבשל ויניב איזה משהו.
ללטף לי את הפנים,להחזיק לי את היד,לדאוג לי,לנסות להצחיק אותי..
זה יפה והכל אבל אני עדיין מסתכלת עלייך ושותקת.זה נכון לא עשית לי עוול.. אני רק גורמת לך להרגיש כאילו כן
זה גם בא ממני.. אבל אני כול כך מצטערת על זה.
כול כך מצטערת שזה יצא זול למרות שזה בסוד.. אולי הוא האדם האחרון שרציתי שיחשוב שאני סוג של זולה
וזה בסוף כן יצא ככה.
אבל מתנחמת בעובדה שהבחור הרבה יותר זול ממני..
קשה לי להבין את הפיצול שיכול להיות לגבר הזה.
מאמין דגול באהבה,רק אהבה ואהבה ואהבה ומצד שני רוצה להנות מהחיים ולהתחיל עם כל דבר שזז כמעט.
לא מסתדר ביחד..
"אני אוהבת אותך בתור בן אדם" .. "זה יכול להימשך ככה.. " אני לא יודעת מה יהיה או מה זה היה
אני רק יודעת שהייתי כל כך שיכורה שאני לא זוכרת הכל
חוץ מזה שהייתי זומבי מטורף וכמעט ולא עניתי לו קרת רוח לחלוטין ושרציתי לבכות כי הרגשתי את הלב שלי בוכה ומצטער.
לא התכוונתי לבגוד בלב שלי.. נתתי למוח יותר מידי ספייס.. וזה פשוט השתלט אני מצטערת.
אני מצטערת שאני לא יכולתי לעצור את עצמי מהיצר הארור הזה...
אבל זה היה ונגמר ומפה והלאה.. אני אמשיך בכיוון שלי מקווה שבכיוון הטוב
אסתכל על זה כהגשמת פנטזיה.. ואם זה היה קורה לפני כמה חודשים אולי אפילו הייתי זורמת על זה יותר
אבל הכל קורה לטובה ואני מעדיפה את זה ככה. :)
תקופה הזויה לגמרי,הלוואי והיה לי כיוון.. אין לי מצפן. אין לי כיוונים אין לי כלום.
הכל לא נודע ואני פשוט עפה עם חיי לאיפה שייקחו אותי,בסוף זה תמיד יהיה למקום בטוח.
הדרכה לקק"צ,הדרכה בכלל.. בחורה כמוני שקשה לה לעמוד מול קהל.. אני רק עפה מאתגר לאתגר ואני אוהבת את זה
זה היתרון של הצבא בחיים שלי..לאתגר ולקדם אותי.. מבחירה לא הייתי עושה את זה אבל בגלל שזה מסגרת צבאית
זה חובה. קורס מפקדי צוותים עוד קורס שיעזור לי לגבש את האופי שלי.. קצת יותר אסרטיביות ומנהיגות.. קצת כיף ואתגר לא יחסר לי
קצת חופש מהגדוד.. לא יחסר לי בכלל. קצת להתגעגע,קצת לחוות משהו אחר.. לנקות את הראש כי אני פשוט חייבת
אני כבר שמה לב שאני לאט לאט מאבדת את עצמי ואני חייבת הפסקה וגם חופש.
החופש יהיה שבוע הבא.. ומיד אחריו הקורס, יושב לי בול .
אז היה נחמד אתמול.. יום טוב כזה.. אולי הוא נגמר קצת באכזבה ממני אבל זה מה שהיה צריך לקרות בסוף.
אני מאמינה שיהיה בסדר!!
"את הכאב תחליף שמחה,את הדמעה יחליף חיוך תמיד אזכור שעות יפות איתך...עיזבי את הצער שבלב כי רק אותך אני אוהב
תמיד אזכור ולא אשכח אותך... אהבה תחבר אותנו יחד,נשארו לנו אותם הזיכרונות.. אכזבה תיעלם עם כל הפחד ונשכח את השנים האבודות."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Chappy