Let It Be

את לא שמעת,

הוא עמד שם וקרא לך.. בזמן שאת איבדת עניין

הוא לא האמין שזה יקרה לך..

כבר כמה זמן את נכנסת והולכת.. מסירה את האיפור.. בזמן שהוא עם לב שבור בחדר.. זה נגמר.

זר, לא מוכר

אחרי הרבה שנים ביחד.

איך היא ככ רחוקה.. רק נהיית יפה יותר וחזקה.

ואתה במכונית מחפש אותה בלילה.. ממסיבה למסיבה.. כמה מסיבות יש כבר בעיר הזאת בכלל?

זה כ"כ ככה.

בדיוק כמו השיר הזה.. מילים שנצרבות בלב. נדחקות..זיכרונות נדחקים.. הכל נדחק.

וזה נדמה כאילו משהו חדש שלאט נכנס מתחיל לבעוט בך החוצה.. מתחיל להוציא אותך מהראש..

ואני מפחדת,אני מפחדת שלאט לאט אני אשכח מי אתה בשבילי.

באותה עת אני עומדת שם קוראת לך ואתה כבר איבדת עניין. באמת לא האמנתי שזה יקרה לך.

אז הפסקתי לדבר איתך. אתה לא תשמע ממני יותר וכנראה שגם אני כבר.. מכל הלב כבר לא ככ רוצה לשמוע ממך.

אז אני אמשיך הלאה והחלומות מהעבר ישארו אולי ואולי כבר יעלמו 

ואיכשהו נמשיך בנתיב חיינו..

בנתיים בנפרד.

ואני מקווה שאני הולכת למצוא את עצמי בזמן הקרוב עם איזה ריגוש חדש....

אני עוד מעט בת 21.

אני תוהה לעצמי מתי.. אני תוהה לעצמי מתי אני אספר לך כמה אני בוכה בהרבה מהלילות בחודשים האחרונים

החודשים בהם אתה יותר חסר.

אני תוהה מתי אני אוכל להגיד שכל זה מאחורי.

מתי אני אודה בפנייך שהתאהבתי בך בלי לדעת בכלל.. שכושפתי לא במודע..

אני תוהה פשוט מתי כל זה יקרה.

אני תוהה לעצמי אם אי פעם תדע.. אם אי פעם תרגיש.

אם בכלל תישאר שם בשבילי עוד שנה ועוד שנתיים ואולי עוד עשור.

אני חושבת לעצמי אם אי פעם תשכח אותי כי אני לא.

אני כל הזמן אומרת לעצמי - את פאקינג ילדה מטומטמת.

איך זה קרה לך?

אז אני יושבת וכואבת פעם בכמה שבועות ומוצאת את עצמי פורקת עול אפילו פעם בכמה ימים,

בודדה.

חסר חיבוק,חסר אהבה,חסרה הערצה.. הלב המלא פתאום התרוקן ועכשיו הוא ריק.

רק שהוא ריק אפשר לדעת איך זה מרגיש שהוא באמת מלא.

אני לא יכולה להימנע מהבכי. אני לא יכולה להפסיק לכאוב ואני לא יודעת גם כמה זמן זה יימשך.

אני פשוט רוצה שזה ייגמר כאן ועכשיו. בלי לשכוח אותך.

אם אפשר בבקשה אלוהים מה כבר ביקשתי..

להישאר אני..להמשיך להיות ילדה טובה ולהמשיך כרגיל.. ולא להיות לבד.

תודה.

כמו אש שעוטפת ושורפת את הלב שלי..

ככה זה מרגיש כשאתה מגיע.

כמה טוב לראות אותך.

כמה טוב לשמוע ממך.. כמה טוב לדעת שרצית לדבר,שהתגעגעת אליי..

כמה טוב שרצית לראות אותי.. כמה טוב להנות איתך...כמה טוב להסתכל על השמש לחבק אותך.. להנות איתך מחמש דקות של שקט

אהבה וגעגוע..

כמה טוב לדעת שאתה בסדר.

כמה טוב לראות אותך מחייך.. סוף סוף.

כמה הקלה בלב שלי לדעת שאתה תמיד עוקב אחריי ובודק שאני בסדר.

כמה אושר לדעת שאתה עדיין אוהב שאתה עדיין שם.. שאתה לא עוזב.

כמה קשה לדעת שאתה לא יכול להיות שלי ולא תהיה..

שאנחנו נהיה לנצח אבל מה שלא מה שאנחנו באמת רוצים..

שתמיד תאהב שתמיד תהיה שתמיד תייעץ תחבק ואולי גם תנשק.. ואולי אתה גם רוצה יותר - אבל אף אחד לא יכול.

עברתי,עברתי חודשיים של שקט וסערה שקט וסערה בלעדייך.

עכשיו אני רגועה. אני יודעת שאתה בסדר..

אני שמחה בשבילך.. ומנגד קשה לי.. אבל אתה מקשיב לי,אתה פה בשבילי.. אתה פתוח איתי.

אתה היחיד שמכיר אותי.. ואני אותך.

אם הייתי רוצה משהו בחיים האלו זה שמישהו יאהב אותי כמו שאתה אוהב אותי.

בחיים לא רציתי מישהו ואהבתי מישהו כמו אותך.. ארור שכמותך.

מפעם לפעם קשה לי להודות למה ננעלתי דווקא עלייך.. איך השנים גרמו לי להיקשר.. איך הפלת אותי.

ואיך אתה חבר עכשיו.. או אני לפחות מנסה שתהיה חבר.

אני מונעת מעצמי לקבל את כל הטוב שיש ממך. כדי להגן על הזכות שלך וכדי לכבד אותך.

אני מוכנה לסבול,מוכנה לחיות בידיעה שלא טעמתי אותך עד הסוף.. שלא חוויתי איתך רגעי אהבה כמו שרצינו.

אני יכולה להתמודד ולהמשיך.. למחוק את הדמעות ולהגיד שהכי טוב בשבילנו זה שנשמע אחד מהשני רק מידי פעם..

שנשוחח או נאכל ביחד בצהריים... נתחבק ונלך לאיבוד לכמה דקות ואז נחזור לחיים כאילו הכל רגיל.

ואולי אני לא אזכה לדבר כמוך בחיים ואולי אזכה לדבר גדול ממך.. אתה עדיין תישאר איפה שאתה בשבילי.

עדיין אותו אחד שהפיל,אותו אחד שהמיס,אותו אחד שאוהב ללא תנאי,המעריץ בגלוי ובנסתר,שהוריד דמעות בטוב וברע,שצוחק איתי,שדואג לי..

אין סוף לתארים האלו.. אני שמחה שיש לי אותך וכואבת שאתה לא שלי.

מקווה שתישאר שם כמו שעכשיו.. לכל החיים. לפחות שאדע שאתה שם.. שאוכל להנות מהרגעים השקטים והיפים שכן אפשר ביחד איתך.

ואיך אומרים only know you love her when u let her go? .. זה מה שבדיוק עשיתי..

כבר מכבר שכל אחד חיי את שיגרת החיים שלו.. וטוב,טוב ככה.. אני בשלי אתה בשלך.. ומידי פעם אנחנו נושיט יד.. רק כדי לבדוק שהכל בסדר.

שאם חלילה תצטרך אותי.. או חלילה אתגעגע אלייך.. שפשוט נבדוק את זה ונוודא שהכל באמת.. אותו הדבר.

כן אין ספק,הזמן יכול להעביר כאב.. אולי נתגעגע פחות.. אבל נזכור,נזכור לעולם..מה שהרגשנו...