Let It Be

התמכרות נתאר אותה כ..

התמכרות לנשיקה הראשונה והמסחררת,לשיחות טלפון בקצב בלתי פוסק,לרצון הזה לראות אחד את השני,לביחד...

שזה בעצם ליד שלי בשלך,

לראש שלי תחת שלך,

לנשיקה שלך על המצח שלי ואז גם על השפתיים בלי הפסקה של שנייה בין אחת לשנייה..

מגע ידך עובר לאט לאט על גופי באופן שיודע לעשות צמרמורת נעימה שכזו.

אחרי הנקודה הזו לא נשאר כל כך מה להגיד חוץ מזה ש... ההתמכרות הזו אכן כואבת.

געגועים וזיכרון.

לא אשכח את היום ההוא ששאלת אותי אחרי ערב מהנה ביחד...

בעודי פוסעת לכיוון דלת ביתי.. "אז למה להתקשר ולהודיע שאני בבית?"

כשאתה רחוק ממני בקצת מחמישה צעדים אני עונה בשקט.. "כי ממך כן אכפת לי.נראה לי....."

מהימים האלו.. אלו שעושים לך דה ז'ה וו לימים יפים.. אלו שהשמש זרחה בהם..

שהחיוך והחיבוק שלו היו סתם ריגוש,שאפילו לא ידעת וחשבת שמתישהו.. הם יהיו יותר מסתם.

שמתישהו תשבי ובאמת תחשבי עליו שבאמת תתרגשי מזה שהוא כן קרא 

את המחשבה שלך שהוא אותת לך שהוא אולי עדיין כאן ואולי..... אולי חושב עליי מידי פעם,אבל לא.. לא יותר מידי.

קובץ של דברים שכתבתי ברגעים קטנטנים ופנויים שהיו לי..

מבאס לחשוב שיש לי השראה לכתוב רק על ענייני האהבה..

חוץ מזה אין לי שום דבר מעניין בחיי.. גם עניין האהבה אינו דבר שנמצא על הפרק בזמן האחרון.

מכל מה שכתבתי כאן ניתן לראות שמה שנשאר בראש זה הזיכרונות,הלב כבר לא כואב והראש מתאמץ

לעשות דליט לכל הזיכרונות שהלב שומר עמוק עמוק בתוך אחד מחדריו.

אין ספק שהזמן מרפא כאב ועוזר לשיכחה... לפעמים כיף לשבת ולהיזכר ברגעים יפים,

לפעמים להיפגע.. מוציא מהתמימות.

צר לי שכל גבר וגבר שמתגלה לעיני בזמן האחרון.. מתגלה גרוע יותר מהקודם לו..

איבדתי לפני שנה את החוש הזה של לסמוך על המין הגברי.. וזה חזר שוב ובענק.

איזהו הגבר שירמה אישה במילותיו.. שיסחוב אותה שבוע יעוור אותה וישלה אותה במטרה לקבל ממנה 

רק פאקינג סקס?

לא חשבתי שיש דברים כאלו ומסתבר שיש..

פשוט פתאטי ומגעיל.. לשחק משחק עלוב וצבוע בשביל לקבל משהו שאפשר לקבל מאיזה מישהי זולה

אם לא הייתי קשה.. מלאת חומות ומנטרלת רצונות.. הוא היה משיג את זה.

נתתי מעצמי בדיוק חצי.. כי רציתי לבדוק.. והוא ברח .. ברח כדי לא לפגוע,ברח כי לא מצא חן בעיניו,ברח כי הוא לא השיג מה שרצה..

אני מנסה לחשוב שכל מה שקורה באמת קורה לטובה בשבילי

ואני יודעת שכן.. אז אולי זו תקופה ובסופו של דבר זה עובר

כי לכל דבר יש תחליף.. ומלא אנשים עוד יעברו בחיים שלי.. שאני לא הכי דואגת.

בסהכ מקווה שאני בדרך להשיג את ההישגים הנכונים..

הכל יהיה בסדר בסוף!