השנה הכל כ"כ שונה.
הכל השתנה.
לא אותה הרגשה.
גיליתי שרוב החברים שלי...הם לא באמת החברים שלי.
הבנתי על בשרי מהי 'צביעות'.
גיליתי שאני..היא לא באמת מי שאני.
ושאני לא יודעת באמת מי או מה אני רוצה להיות ולמה.
מרגישה אבודה.
נמאס לי.
נמאס לי כבר מההרגשה הזו שסובבת סביבי שנה וקצת.
נמאס לי כל הזמן לתהות מה אני עושה פה בכלל.
להרגיש שאין טעם לכלום והכל כ"כ מיותר.
להרגיש לבד. שאפילו המשפחה לא לצדי.
לפעמים בא לי כל-כך להיכנס מתחת לשמיכה. ולא לצאת אף פעם. להיעלם.
מצד שני..אחרי שהתקופות האלו נגמרות באים כמה ימים של אור [שאחריהם הכל חוזר כאילו לא נעלם.] שאני רוצה פשוט לעצור את הזמן.
להישאר עם החברים.האנשים שאני ככ אוהבת.
אני לא רוצה שהתקופה הזו של סוף התיכון תגמר. כי אז..אני יודעת שזה יהיה הסוף.
זה לא יהיה כמו היום.
ואז באמת יהיה רע.
מחכה לימים טובים יותר,מאי. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
