Feeling The Same Is Feeling Different Together..

שונאתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!
אלוהים כמה שאני שונאת אותן! זונות שרמוטות באמא שלי!
*אני מצטערת אם פגעתי באדם המקורב משפחתית/נפשית/רוחנית למוכרות/מוכרי בגדים*
אבל יאו איזה חארות הן..
והם.
דבר ראשון הם חייבות! להיות! רזות!
נכון? כוסיות על! נכון?!
כאילו זה דרישה במודעת עובדים.
דרוש/ה מוכר/ת כוסון/ית לעבוד בחנות בגדים סופר אופנתית,
שיש לה את כל המידות בעולם חוץ משלך.
זה מביא אותי לדבר השני:
הבגדים! במידה תמיד יותר קטנה או יותר גדולה ממך.
גדולה ממך אצלי זה בלתי אפשרית כי אני שמנהה!!! גררר..
וכשזה קטן הם עושות את הפרצוף/הקול הזה,
שגורם לך להרגיש שאת צריכה להקיא כל דבר שאת מכניסה לפה.
אווווווווווווווווווווווווווווף
עשתה לי טראומה הזונה.
לא ירדה ממני!!! כאילו אני מודעת לזה שאני שמנה, אבל למה?! למה?! למהלמהלמהלמהלמה!?!?!?!?
את חייבת! חייבת!!! חייבתחייבתחייבתחייבתת!!! להציק לייי! ולהזכיר לי אתזה! לחרוט לי אתזה לתוך הוריד!
זתומרת אני מודעת לזה שאני שמנה אני מסתכלת על עצמי במראה כל בוקר!
נכון?
אוף ימח שמך!
מה היה השם שלה?.. אמממ..
נועה משהו..
רונה...
זונה!
זה מה שהיא!
איכס שונאת אותה! אנשים ששונאים אותי מתנהגים יותר יפה חח..
זה לא שאני לא יכולה להיתגבר,
אבל כאילו אני עושה את כל הדברים שאני לא רוצה בחנות בגדים..
- אני גם מתפשטת במקום שהוא לא הבית שלי ולא מקום מוכר..
- הדבר היחידי שמפריד ביני לבין האמא והמוכרת,
שאיכשהו התמכרו ללפתוח את הווילון שאת עדיין ערומה הוא וילון!
- שומדבר לא עולה עליי! מה שמתחיל להטריד אחרי 20 בגדים,
כאילו עדיין לא קלטת שאני לא נכנסת למידה שאת מביאה לי!?!?!
[לא! היא צריכה לבדוק את זה בכל דגם אפשרי אולי אני עובדת עלייה! דפוקה]
- ואני מעדיפה לראות MTV! חחחח היה פשוט סופשבוע שולט חחח..
בקיצור שנאתי
שנאתי
שנאתישנאתישנאתישנאתישנאתי! את אותו יום.
ואז, הלכנו לחופשה שלנו מה שחשבתי שיעשה לי טוב!
אבל לאאאאא.. הגענו לבית מלון המסריח הזה באיזה אחתעשרה בלילה,
וגילינו שהמלון חראאא! אז לקחנו ת'דברים שלנו וחזרנו הביתה.
הגענו באחת בלילה הביתה ראינו את שלישיית פרוזק בהופעה בVOD
והלכנו לישון.
למחורת אמא הזמינה צימר בכפר אמירים..ועכשיו אני פה ופשוט מושלםםםם פה!
פשוט מושלםםםםםםםםםםםםםםםםם!!!
חחחחחחח... אני אפרט בבלוג הבא.
D:
בנתיים תהנו מההתמרמרויות שלי (:
בייביי