פשוט בלב אחד הטיול הכי מעולה שהייתי בו בחיים שלי!
פשוט מדהים.
כל רגע היה שם...פשוט מעולה.
לא התחרטתי פעם אחת! על זה שיצאתי.
אפילו לא פעם אחת!
וזה נדיר...
אפילו לאנשים שתמיד נהנים בטיולים יש את המחשבה הזאת של..
"אולי היה עדיף להישאר בבית" או "בא לי הביתה" או "מה הייתי עושה עכשיו אם הייתי בבית.."
בלעעע..
אני לא חשבתי אתזה פעם אחת!!!
כ"כ נהנתי.. ברמה של.. וואוו...
אני אפילו לא מסוגלת לתאר את זה במילים כאילו..
אני השתנתי ממש במסע הזה.. כמה שזה אולי ישמע חפרני ברמה בינלאומית,
למדתי להעריך את הכל מהקטן לגדול אם אלה החברים שלי אם זאת הקבוצה שלי או השכבה שלי
אם זה העם שלי ואם זאת החשיבות של המדינה שלי.
הכרתי מלא אנשים חדשים שתמיד היו בשכבה שלי אבל שלא נתתי להם חשיבות..
אין ספק שזה היה טיול מדהים..
וחבל שזה נגמר..
וחבל שאפילו לא חיבקתי את המדריכים שלי..
כי הם חארות שומרי נגיעה.חחחח..
סתם.
אבל באמת הם שומרי נגיעה ולא יכולתי לחבק אותם וזה היה מבאס.
כי חיבוק זה חשוב.
וזה שלא חיבקתי אותם השאיר לי כזה משהו חסר וזה שיגע אותי..
נשבעת לכם רציתי למחוץ אותם מרוב שרציתי לחבק אותם!
אוףףףף..
זאת הייתה התעללות.
אבל אמרתי להם תודה ונפרדתי מהם.
לנריה (נרי) המדריך שלי נתתי חולצה, כיפה ושיר מדהים עם כל הקבוצה המדהימה שלי!
"חומות עבים" שליטהההה!!!!
לאיתמר (איתוש) המדריך של קבוצה 4 נתתי כיפה וכתבתי לו מכתב על כמה שאני חולה עליו כי הוא נשמה!
ולעטר (עטרוש) כתבתי ברכה עם עוד שלוש חברות וזה יצא מושלם!
לליאור (ראסטה מן) נתתי חיבוק כי הוא לא שומר נגיעה.
לאריאל (לרמן) אמרתי שלום כי הוא לא הכי מת עליי.. :S
למירב (כפרההה) נתתי חיבוק ואמרתי שאני חולה עלייה!
ולניצן (נשמההה) נתתי חיבוק חזק חזק שכמעט מתתי.. פחחחח.
ולגוני (בחור) נתתי חיבוק מלאנטלאפים פעמים כי הוא לא שמר נגיעה, לא היה המדריך שלנו והוא הריח מעולה!
בקיצור..הכי נהנתי שבעולם.
הייתי ביד ושם.
בכותל.
במעון תללים.
ופשוט..
וואוו...
אני ממליצה לכולם אם יש לכם סיכוי כלשהו לצאת לטיול המדהים הזה.
תצאו!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
