שמעו מכירים את הקטע הזה שאתם ממש בבאסה בין אם זה בגלל בת או ביגלל משו אחר
ואתם מרגישים ממש עצבניים ומתים להוציא אל מישו או אל משו את העצבים אבל אז חושבים שחבל
כי אותו בן אדם לא עשה לכם כלום...ובדרך חברים\ידיות שלכם מנסים לאזור וזה מציק לכם ואתם מתים
להתפרץ אליהם אבל לא נעים לכם כי הם לא עשו לכם כלום...
אז זה מה שיש לי עכשיו פחות או יותר...
הכל התחיל מיום שישי...היה לי סבבה נסעתי עשיתי עגיל חזרתי מבסוט והכל...
יצאתי ראיתי חברים אז נסעתי לבית אם חבר אכלתי...
נסעתי איתו לקבוצה אחרת של אנשים...
עד פה היה לי סבבה...
אז הכל התחיל להיות ממש לא סבבה...
התחלתי להתבאס ושיט ממש לא היה לי כיף שם אבל בסדר הבטחתי לחבר שאני נשאר....
וככה היה...
נשארתי הלכנו לחבר אחר באיזה 2 וחצי שלוש בדרך הוא דיבר איתי
ואזר לי נורא דרך אגב...אם לא הוא פשוט לא יודע מה היה איתי...
כנראה היתי יוצא אל כל העולם והולך לישון איפשהו בחוץ...
(לא היה לי מפתח לבית כי אמרתי לאמא שאני ישן אצל חבר)
בדרך היה משעמם אז הפכנו איזה אוטו קטן כזה ...כמו גיאמסי כזה אבל יותר קצר...
היה ממש סטלה אנדרנלין של הרגע ממש נהנתי ממנו מזמן לא היה לי כזה...
אז אחר כך ראינו אצלו סרט היה לי ממש סבבה מי שהיה שם יודע...
אני בספק שמישו מהם קורא את זה אבל לא כפת לי...
במהלך הסרט היה סבבה אחריו ובבוקר היה סבבה אבל אז הם הלכם...אני ולירון
נשארנו עוד איזה חצי שעה עריים דיברנו כזה אל מש שהיה וזה ...עישננו קצת אכלנו
והלכנו לישון...אחרי זה קמתי בבוקר והיה לי באסה בקטנה אבל חפיף לא נורא...
ניסיתי לא לשים לב אליה...
ניסיתי לא להתיחס ולשחק אותה כאילו כלום לא קרה...
אבל אני לא יכול...פשוט קשה לי...
אני מנסה להיות אופטימי ומנסה להיות שמח...באסה שזה כבר לא יוצא...
לא יודע אוליי אניצריך אותה עכשיו לידי או שביכלל לא צריך כבר כלום ...
זה כולל תחיים המסכנים שלי וזה כולל הכל!!!
ככה עברו כמה ימים שניסיתי לשחק אותה שמח וכאילו אין לי כלום אבל לא כזה הצליח לי ...
נשברתי בסוף מה לעשות...
אני מרגיש כאילו אני מתפוצץ ואין לי יותר כוח...אני לא רוצה כבר כלום...
רק רוצה שיעזבו אותי בשקט ושלא יזינו לי תשכל כבר...
מה שהכי פוגעה שכשאתה מדבר אם אותו בן אדם אתה מרגיש אלייו באותו רגע משו
אתה יודע שאתה רוצה אותו ואתה יודע שאתה רוצה להיות איתו אבל הוא משחק אותה קר ולא אכפת לו בכלל!
אתה מנסה להתקרב ואתה מרגיש שדוחפים אותך איזה 100 מטר אחורה ולא נותנים לך אפילו לנסות ךהתקרב...
צעד קדימה 100 מטר אחוורה!
פשוט אין לי כוח!!!
יופי את שמחה עכשיו?!?!
אז זהוא היתי צריך מקום לפרוק את הרגשות ואיזה מקום מתאים יותר אם לא הבלוג....
שמח שיש לי מקום לפרוק הכל...ולא אכפת לי שמלא אנשים שאני מכיר יקראו את זה ממש שלא אכפת לי...
אני רציתי לפרוק רגשות ופרקתי!!
-
טוב אז מתברר שזה לא כזה מפריעה ומציק שאנשים מהצד מנסים לאזור לך ושוט....
***אהםקאריןכפרהאליךאהם***
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
