היום ניזכרתי בעוד קטע שקרה לי עם יעל או יותר נכון, הפעם עם אמא של יעל (מסתבר שזה עובר במשפחה).
ליעל יש אמא די לחוצה, אי אפשר להאשים אותה, עם כזאת ילדה איזה אמא תישאר רגועה? חח סתם. אבל בכל אופן עד לפני שנה, ליעל היה קטע כזה, שכל פעם שהיא לא מסתדרת עם ההורים שלה, היא בורחת מהבית, מה שקרה כל יום, כך שכל יום קיבלתי את השיחה היומית מאמא של יעל השואלת אותי בהיסטריה אם אני יודעת איפה יעל ואם היא אצלי. שנה שעברה (יש מצב שזה היה לפני שנתיים, לא זוכרת בדיוק..) אני ויעל סיימנו בצפר לאותו יום, והיא אמרה לי שהיא הולכת אחרי בצפר לסופר, לפני שהיא מגיעה הביתה. אני המשכתי הביתה וכ10 דקות אחרי שהגעתי, קיבלתי מאמא של יעל טלפון לגבי מקום הימצאותה של יעל. אני אמרתי לה, שיעל אמרה לי, שלפני שהיא חוזרת הביתה היא הולכת לסופר ושאם היא עוד לא הגיעה, כניראה שהיא בסופר. ואצטט את המשך השיחה שלנו:
אמא של יעל: "איפה היא???"
אני:"בסופר"
אמא של יעל: "איפה?????"
אני:"בסופר.."
אמא של יעל:מה???
אני: "בסופר"(כניראה שבשלב הזה גם קצת הגברתי את הקול)
אמא של יעל:"בסופר??"
אני:"כן"
אמא של יעל:"מזה סופר??"
באותו הרגע הייתי בשוק לא ידעתי אם אני באמת אמורה כרגע להסביר לאמא של יעל מזה סופר! ובמשך כמה שניות שתקתי, בלי לדעת מה להגיד ואמרתי עוד פעם בקול קצת חושש "סופר" במחשבה שאם היא באמת לא יודעת מזה, אז אנסה להסביר חח
ואז אמא של יעל:"אהה היא בסופר!"
ובתוך ראשי עובר: תודה לאל! היא יודעת מזה סופר! בזמן שאני עונה לה:"כן, היא בסופר.."
כשסיפרתי על השיחה המעניינת ליעל, היא כל כך שמחה שנתתי לה חומר גלם נוסף, על מה לצחוק על אמא שלה חח.
תמיד כאן בשבילך יעל!