חשבתי שהפוסט האחרון יהיה העדכון האחרון להיום לגבי החיים של יעל אבל, היא הצליחה להפתיע אותי שוב...
ביום שלישי יש לנו מתכונת באנגלית על דיבור בע"פ "oral exam" ואנחנו צריכים לדבר באנגלית על הפרוייקט שעשינו שנה שעברה. כל אחד נבחן בנפרד אבל בכל פרוייקט השתתפו מספר אנשים ובמקרה שלי 3. אני,יעל ועוד חברה. הפרוייקט המקורי נישאר אצל החברה ואני ויעל צילמנו אותו כדי שנוכל להתכונן למבחן. אבל היום גיליתי שאני לא מוצאת את הדפים שצילמתי (אולי בגלל ערמות הדפים,המחברות והספרים שמונחים כרגע על שולחן הכתיבה שלי, שמזמן שכחתי מה הצבע שלו...) ויעל התנדבה לשלוח לי את הדפים שלה בפקס. כמובן החלטנו לעשות את זה כשגם אבא שלי וגם אבא שלה לא נימצאים בבית והחוש הטכני שלנו.. איך אגיד? לא בשמים.. ומאיזה שהיא סיבה שעדיין לא ידועה לנו לא הצלחתי לקבל את הפקס שלה. מאוחר יותר בערב בעלה של אחות של יעל הגיע אליהם ועזר לנו למצוא ישועה בכך שהעלה רעיון של לסרוק את הדפים ולשלוח לי אותם באימייל. הם שלחו מספר פעמים אך אני לא קיבלתי שום אימייל. כל כמה דקות שלחו אותי לבדוק, אך האימייל לא הגיע. ליעל כבר נימאס והיא החליטה שהיא פשוט תצלם לי את הדפים ותביא לי אותם לבצפר ביום ראשון ואני הסכמתי. אך כמובן, עם המזל של יעל ברגע שהיא סיימה לצלם את הדף האחרון האימייל הגיע!