יום שישי.. חלף לו עוד שבוע.
והינה הגיעה ה סוף שבוע..
מנוחה מהעבודה.. לימודים.. מהכול
רגע של לצאת ולהנות.
היום יומולדת לבת דודה ובן דוד.. ככה לפחות חשבתי
להיום.. ליום שישי הזה הכול נקבע.
קמתי מוקדם להתארגן ולהיות מוכנה לערב
ולא ידעתי פשוט לא
יצאתי לרגע לעשן סיגריה עם חברה בשכונה
אני מקבלת שיחה מאבא..
"אור?"
"כן אבא.."
"את שומעת..<שתיקה> היום..<ועוד שקט> לא הולכים למשפחה.."
ואני בהתקפה ובהפתעה.."למה? מה קרה אבא?"
"את מבינה..קרה משהו.."
"אבא מה קרה.."
"אח שלי..דוד שלך.. דרסה אותו מכונית היום בבוקר.."
"מה?!..<שקט ודמעות>... איך למה מתי?!"
"הוא בקומה עוד לא התעורר.."
"טוב.."
וככה נגמרה לה השיחה.. הדמעות חנקו אותי.. לא היו מילים בפי..
כי הרי זה דוד שלי.. הבנאדם הכי טהור שקיים בעולם הזה..
בחייו לא פגע ולא יפגע בכלום.. שומר על הכול.. ומתייחס לכולם באהבה רבה..
הלב שלו עצום.. לא פגשתי אנשים טובים ממנו מיימי..
ועד לרגע זה.. הדמעות יוצאות.. אינן עוצרות.. אני מתפללת..
ה' אנא עזור לו.. אל תקח אותו.. בבקשה..
ועדיין אני נחנקת.. ושואלת.. למה אנשים צריכים להיות אכזרים!?
איך אפשר לנהוג ולהוריד מישהו מהכביש? איך זה קורה..? למההה..?
וזו המציאות שלפני שאני בחיים לא אקבל אותה..
רפואה מלאה ושלמה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
