xX_LoLa_Xx

פשוט אי אפשר להאמין עלי..

לפחות שגיא נירא לי צודק אני דיי לא בנויה לקשר..

בכלל..

בכל רגע שאפשר אני אוחזת באהבה ואני נפגעת. מסקנה..לא להתאהב יותר

אז כל זה התחיל לפני 4 חודשים.. הלכתי לעבוד הכרתי בחור מדהים.

אחרי יום נהינו יחד.. הרגשתי שלמה איתו יותר מכל אחד

לקח זמן ונתתי לו את ליבי.. וכל מה שביקשתי שלא ינצל ולא יפגע

הוא אמר שלא.. שלא יעשה משהו שיעציב או יכעיס אותי

בכל מקרה הוא טס לחו"ל לחודש.. אחרי שבועים שם

אני מקבלת הודעה פשוט מרגשת... שבה רשום שזה נגמר בינינו.

זה דיי הייה מוזר. ויותר מזה עצוב

מה הכי טוב ברגעים כאללה? לשבת ולרחם?! לא ממש לא...

מאז אני יוצאת חברים צחוקים.. אבל למרות זאת אני לא מוצאת סיבה לחייך... הכול מייגע אותי..

ופשוט כבר נמאס לי להחזיק את זה בפנים בלב.. אז יום שלישי פשוט נשברתי..

ובכיתי..  למרות העיקרון של הבנים לא שווים את הדמעות..

בכל מקרה זה לא בן.. זה מישהו שנתן לי הרגשה של הכול יהיה בסדר

אחד שהרגשתי כל כך מוגנת איתו..

ותמיד הייה לו ברק בעיינים שגרם לי פשוט להתפורר לחלקים

נקווה שיבואו ימים טובים מזה הרי אני קצת לפני גיוס.. נצפה לטוב ביותר מעצמי..

העיקר שהלילות והימים עוברים לי מהר.. הרי עם הזמן הכול חולף..((:

יום טוב!!!