לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!

Avatarכינוי:  אנטיגונה~

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

על מי אני עובדת?


אפילו אני כבר יודעת את זה.

אני בכלל לא מתאימה לזה.

זה גדול עלי בכמה מידות.

אני בכלל לא מתאימה להדרכה.

הייתה סיבה שאחרי ככ הרבה זמן של ציפיה והמתנה נהרס לי הסמינר

הייתה סיבה שאחרי ככ הרבה זמן של ציפיה והמתנה נהרסה לי ההדרכה.

למה חשבתי שאני יכולה להיות מדריכה?

על מי אני חושבת שאני עובדת?

וכל הדברים האלה רק מראים שאני צריכה לוותר.

 

 

"ואני לא אפסיק לחלום.

לא אפסיק לאהוב."

 

במורד הגרון מתחלקת מועקה

לא מספיק טוב

היא צועקת

אני לא מספיק טובה

 

במורד הגרון מתחלקת מועקה

היא כואבת, מטופשת

מרגיזה את הסביבה

-

לא לאכול עושה נפלאות. ואפילו ירדתי 3 קילו.

מצטערת, אני אבודה. אני לא חושבת שמישהו יכול להציל אותי מעצמי.

אפילו לא אני

נכתב על ידי אנטיגונה~ , 29/8/2008 23:56  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ושוב קצת נוסטלגיה


הצצה קטנה בין פוסטים של עכשיו לפעם.

אלוהים, איך השתנתי...

טוב או רע?

לא  יודעת, תגידו לי אתם.

הצצה קטנה בין פוסטים של עכשיו לפעם.

איך שפעם הייתי שמחה. או שאיך פעם הראתי שאני שמחה..

ואיך עכשיו לא.

אני חושבת שעברתי יותר מכמעט כל אחד פה. ובגלל זה תראו למה הפכתי..

 

והוא לוחש לי ילד תזהר מאנשים שמחייכים

אפילו דיברתי עם צוף על הקשרים שלי.

שאני לא באמת נותנת לאנשים להתקרב. או שאני נותנת, בידיעה שהם יעזבו תוך חודש. וזה קורה.

מצטערת, התרגלתי.

קצת נסיון והמון בכי.

 

איך הייתי מצחיקה.

ואיך עכשיו אני לא.

ואיך כולם אהבו אותי....

 

לכבוד מליארד מליארד טועים

שאת דרכם עוד מחפשים

אם לא מצאתם זה אולי סימן שאין.

 

"ויש לי חשק לפעמים, לצעוק חזק אל העולם

על מי את בשבילי, ומה שאת נותנת,

ויש לך כוח של צבא שלם אך את נגד כולם

וזה עושה אותך למה שאת לוחמת"

 

זה לא שאני מרחיקה. זה שאם אני לא ארחיק לא יהיה לי תירוץ ללמה אני לבד...

 

 

 

 

 

זה לא שפעם היה טוב.

זה שעכשיו לא.

 

זה בסדר, הפוסט הזה גם ככה לא בשבילכם.

 


מה הפאקינג קטע שלכם?!

4 שנים אני מחכה.

ונהרס לי המדצים לגמרי. פשוט הרס כל דבר שציפיתי לו. כולה חלום.

למה הייתם צריכים להרוס לי גם את הרצון להדרכה?!?!

 

מה הקטע שלכם?!

נכתב על ידי אנטיגונה~ , 25/8/2008 17:25  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כישלון.


הם צודקים. כולם צדקו.

אני כמוה בדיוק.

אין שום דבר מיוחד..

אין שום יחוד.

אני כמוה בדיוק.

אני כמו שתיהן בול.

אין שום דבר מיוחד..

אז בשביל מה בדיוק צריך עוד אחת? ומי בכלל אמר שצריך?

 

-

 

והדבר היחיד שיכולתי להיות שלמה איתו ולהגיד שאני עושה טוב- גם הוא נהיה כלום.

והיא, שיש לה הכל.. שיכולה הכל..

גם את זה היא לקחה ממני. הדבר היחיד שאהבתי לעשות. הדבר היחיד שהייתי טובה בו.

ובעצם, בעצם כולם היו יותר טובים.

ואני סתם. אין לי כלום.

אני סתם.

אני סתם.

 

 

במורד הגרון מתחלקת מועקה

לא מספיק טוב,

היא צועקת,

אני לא מספיק טובה.

 


אני עוצם את העיניים בשביל להירדם                                            זה נכון ואין לי שום פתרון
ומנסה לספור כבשים                                                              אני עכשיו לבד
אז השלישי תמיד עוצר ויש לו זמן                                                אני פוחד מהמוות
יותר מאחרים                                                                         החיים מה השאירו בי ,הו כמה צלקות בצד
והוא לוחש לי ילד תזהר מאנשים שמחייכים                       תמשיך להתפלל, החרש למעלה
גם אצלנו יש כאלה חרא של כבשים                                            אומרים שהוא שומע כל אחד

והם אחד אחד עוברים ומסתכלים עלי                                       הו ,אני מחכה כאן
עוברים ומסתכלים עלי                                           
הם לא נוגעים רק מתלחשים ודי                                               איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא
אומרים אידיוט עכשיו הוא בטח מרוצה                                      ואיך תמיד נכבה האור כשאני בוכה
שהיא בוכה, כבר לא שמחה, היא כבר לא שמחה                        איך זה שאני מחפש תשובה ולא מוצא
                                                                                       ואיך תמיד נהיה שחור כשאני בוכה
אז אני תיכף מתעורר ומבט אחד הצידה                         
המיטה שלי ריקה                                                                   זה נכון, בעיקר בזמן האחרון 
והשעון שמעורר אותי נלחץ כשהוא רואה ת'יד                                אני נראה שונה

נמתחת למכה                                                                        אני עף לשמיים עם כדור אחד או שניים
והוא לוחש לי ילד תתגבר על יחסים שלא עובדים          
למה אני צריך את זה?
גם אצלנו יש כאלה שעונים שמתאבדים                                       
 אשרי האישיש לו אלוהים
                                                                                      כי את שלי אני מזמן כבר לא מוצא
אז הם אחד אחד עוברים ומסתכלים עלי                       

עוברים ומסתכלים עלי
הם לא נוגעים רק מתלחשים ודי
אומרים אידיוט עכשיו הוא בטח מדוכא                                        
           הו אני מחכה כאן.
שהיא הלכה, כבר לא בוכה, אז היא כבר לא איתך

 

[כבשים/ עברי לידר]                                                                     [מחפש תשובה/היהודים]


 


"היית החברה הכי טובה שלי"

הייתי אומרת שזה כאב, אבל זה לא.

ממנה זה היה אמור בעיקר לכאוב.

מצטערת.

אני כבר רגילה.

כלום לא מזיז לי.

עד שנהייתי נטולת רגשות...

אבל זה בכל זאת צבט.

הלוואי וזה לא היה קורה...


 

אני מתחרטת על הרבה דברים שעשיתי בחיים.

יש דבר אחד שהיה פותר הכל.

אני מצטערת שנולדתי.

אני יודעת למה אני מסוגלת. בבקשה, תצילו אותי מעצמי...

נכתב על ידי אנטיגונה~ , 20/8/2008 21:21  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מועקה


במורד הגרון מתחלקת מועקה

לא מספיק טוב

היא צועקת

אני לא מספיק טובה

 

העכבר מרחוב אילת שש

זה עם הרגש

אומר שהוא אוהב אותה

בכל זאת היא צועקת

אני לא מספיק טובה

 

וזה כואב, זה מפריע לתנועה

וזה כואב, זה מפריע לתנועה

 

במורד הגרון מתחלקת מועקה

היא כואבת, מטופשת

מרגיזה את הסביבה

 

העכבר מרחוב אילת שש

זה עם הרגש

זוכר שפעם היא הייתה יפה

בכל זאת היא צועקת

אני לא מספיק טובה

 

וזה כואב, זה מפריע לתנועה...

 

[מועקה/ אבטיפוס]

 


סוף סוף היא הבינה שאני לא חייבת להיות כמוה. שאני לא חייבת להיות מושלמת.

סוף סוף היא הבינה שזה שהיא יכולה לא אומר שגם אני יכולה.

סוף סוף היא הבינה.

הבעיה היא שאני היחידה שלא מסכימה לקבל  את זה.

אני לא מספיק טובה..


למה חשבתי שהפעם זה יהיה שונה?

למה חשבתי שהוא ישתנה?

זה אף פעם לא שונה.

תמיד אותו דבר.

כולם אותו דבר.

אבל בעצם, אולי זו בעצם אני.

 


 

וה"חבר לעת צרה" מגלבץ, מעולם לא בא בזמן מושלם יותר..

איך אני אחיה בלעדיה?

 

 

פוסט מדצים בעוד יום יומיים. מבטיחה.

נכתב על ידי אנטיגונה~ , 12/8/2008 15:11  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





24,830
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , מתוסבכים , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנטיגונה~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנטיגונה~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)