Would you love me in the mornin'?
Will you still be there in the mornin'?
Or would you leave without a warnin'?
Say you love me too

כל היום הזה, אני רק מנסה לחשוב. ואני לא יודעת כבר מה לחשוב.

השיחה איתה עשתה לי רע. כי ידעתי שהכל נכון. ולא רציתי להודות בזה.

היא אמרה את זה. הכל. כל מה שידעתי, וכל מה שלא רציתי לדעת. אני מנסה לחשוב על זה שהיא בטח עושה את זה בשביל ההיא. שלא תקנא. אבל אני יודעת שהיא צודקת.

הלך לי איתו. לשם שינוי. אבל אני יודעת שאני לא היחידה.

שתינו יודעות את זה. ויש שתיקה ארוכה.

פתאום אני מבינה שלדממה יש קול.

"אני מושיב אותה על המעיל שלי ומצביע על הכוכבים. אני מספר לה שכוכב וגה הוא חלק מקבוצת הכוכבים של נבל, על שם הנבל שהיה שייך לאורפיאוס. אני לא חזק בתור מספר סיפורים, אבל אני זוכר את אלה שמתאימים לקבוצות הכוכבים. אני מספר לה על הבן הזה של השמש, שנגינתו הקסימה בעלי חיים וריככה סלעים. גבר שאהב כלכך את אשתו אורידיקיה. עד שלא הניח למוות לקחתה.

כשאני מסיים, שנינו שוכבים על הגב בפישוט איברים. 'אני יכולה להישאר כאן איתך?' שואלת אנה

אני מנשק אותה על קודקודה. "בטח".

"אבא," לוחשת אנא כשאני כבר בטוח שהיא נרדמה. "זה הצליח?"

לוקח לי רגע להבין שהיא מדברת על אורפיאוס ואורידיקה.

"לא," אני מודה

היא פולטת אנחה. "מן הסתם," היא אומרת"

[שומרת אחותי/ג'ודי פיקו]

מה את חושבת

תצעקי אז הוא יחזור

מה את חושבת

שתבכי זה יעזור

מה את חושבת

תצעקי אז הוא יחזור

מה את חושבת

שתבכי

7 חודשים

של צחוק, של צעקות, של אושר, של ריבים, של בכי, של יציאות, של כעס, של שמחה, של עצבים, של שיחות, של חיבוקים, של שנאה, של  אהבה.

אבל אני לא רוצה שזה יגמר.

ואני חושבת שזה מאוחר כבר.

והוא כבר לא רוצה אותי.

ועדייין יש לי חור ענקי.

7 חודשים.

[נחתמו עכשיו.]

ולמה בכלל חשבתי שהוא ירצה ?

וגם עד שכבר ידעתי שהוא רוצה, וכבר קבענו לצאת, הוא היה חייב לבטל.

כמו שאמרתי, כולם אותו דבר.

ככ טוב, וככ רע. מהודעה אחת מסכנה.

"הסתכלתי היום על הלוח שעשית לי ונזכרתי בימים ההם...

תהני בטיול מקסימה!"

למה עשית את זה? בשביל מה?

ועוד בטיול. יומיים מגעילים. ואז הכל עלה. כל הגועל מבפנים.

שנה אני הולכת אחריך. שולחת לך מליון הודעות.

אומרת לך שאת חסרה לי. שאני אוהבת אותך. שאני צריכה אותך.

ואת מתעלמת. כי אני כלום, נכון?

אז למה זה היה?

אם לא היה לך אכפת לך עד עכשיו, למה פתאום כן?

אני מתגעגעת.

אני לא יכולה בלעדייך.

אני צריכה אותך.

אני צריכה את שתיכן.

[מה את חושבת ,תצעקי אז הוא יחזור. מה את חושבת שתבכי זה יעזור?]

זה לא שאני לבד
אין אף אחד
אין אף אחד
זה לא שאני מודאג
כולם דומים
אצלי ביד
גם אם שוב אעצום את עיני
השמש תזרח
וכולם יחיו כאן טוב גם בלעדי
גם אם לא הייתי בכלל
הבוקר יבוא
העולם גדול מדי עלי
העולם יפה מדי אולי
אני אחלום לנצח
אולי אחלום לנצח
אני אחלום לנצח

זה לא שאני מודאג
כולם דומים אצלי ביד
זה לא שאני לבד
אין אף אחד
אין אף אחד
גם אם שוב אעצום את עיני
השמש תזרח
וכולם יחיו כאן טוב גם בלעדי
גם אם לא הייתי בכלל
הבוקר יבוא
העולם גדול מדי עלי
העולם יפה מדי אולי
אני אחלום לנצח
אולי אחלום לנצח
אני אחלום לנצח

זה לא שאני לבד
אין אף אחד
אין אף אחד
זה לא
אם תשאלו אותי העולם גדול מדי עלי
העולם יפה מדי אולי
אני אחלום לנצח
אולי אחלום לנצח
אני אחלום לנצח

אז מה, אתה פשוט לא יכול לסבול את זה שאני מאושרת, נכון?

אני מקווה שאתה שמח.

הצלחת.

7 חודשים

של צחוק, של צעקות, של אושר, של ריבים, של בכי, של יציאות, של כעס, של שמחה, של עצבים, של שיחות, של חיבוקים, של שנאה, של  אהבה.

אבל אני חושבת שצריך לחתוך את זה כאן..