אז מה שחשבתי שימשך לנצח לא נמשך.
ואולי בעצם זה לטובה

כנראה שאני כן יכולה להמשיך בלי כל דקה איתה

-

עמדנו בחדר מלא.
פשוט עומדים וצוחקים
ולשמוע מה שיצא לו מהפה

ופתאום כמו חץ שנורה לאוויר
כאילו הזמן קפא
כל העולם נעלם מסביב
נשארו רק המבטים שלנו נעוצים אחד בשני
מבט קר ומקפיא ישר לעיניים העמוקות שלו

ונמחקת לי מהחיים בשניה הזאת.

אני לא הולכת לעבור את זה שוב