Would you love me in the mornin'?
Will you still be there in the mornin'?
Or would you leave without a warnin'?
Say you love me too

כל היום הזה, אני רק מנסה לחשוב. ואני לא יודעת כבר מה לחשוב.

השיחה איתה עשתה לי רע. כי ידעתי שהכל נכון. ולא רציתי להודות בזה.

היא אמרה את זה. הכל. כל מה שידעתי, וכל מה שלא רציתי לדעת. אני מנסה לחשוב על זה שהיא בטח עושה את זה בשביל ההיא. שלא תקנא. אבל אני יודעת שהיא צודקת.

הלך לי איתו. לשם שינוי. אבל אני יודעת שאני לא היחידה.

שתינו יודעות את זה. ויש שתיקה ארוכה.

פתאום אני מבינה שלדממה יש קול.

"אני מושיב אותה על המעיל שלי ומצביע על הכוכבים. אני מספר לה שכוכב וגה הוא חלק מקבוצת הכוכבים של נבל, על שם הנבל שהיה שייך לאורפיאוס. אני לא חזק בתור מספר סיפורים, אבל אני זוכר את אלה שמתאימים לקבוצות הכוכבים. אני מספר לה על הבן הזה של השמש, שנגינתו הקסימה בעלי חיים וריככה סלעים. גבר שאהב כלכך את אשתו אורידיקיה. עד שלא הניח למוות לקחתה.

כשאני מסיים, שנינו שוכבים על הגב בפישוט איברים. 'אני יכולה להישאר כאן איתך?' שואלת אנה

אני מנשק אותה על קודקודה. "בטח".

"אבא," לוחשת אנא כשאני כבר בטוח שהיא נרדמה. "זה הצליח?"

לוקח לי רגע להבין שהיא מדברת על אורפיאוס ואורידיקה.

"לא," אני מודה

היא פולטת אנחה. "מן הסתם," היא אומרת"

[שומרת אחותי/ג'ודי פיקו]