מחר כנס ט'

ואני מתרגשת, ומכלום.

זה משהו שחיכיתי לו ככ הרבה.

זה תל חי!

אבל אני יודעת שאני לא אהנה. אני פשוט לא מסתדרת איתם..

הקבוצה הזאת לא בשבילי

למה להילחם על משהו שלא עובד??

זה סתם מבזבז אנרגיה. של שני הצדדים.

אבל אני לא מסוגלת לוותר על התנועה.

זה הדבר היחיד הטוב שיש לי בחיים. ואני לא יודעת מה אני יעשה בלעדיו..

הכנס יהיה. השאלה איך.

מה שטוב זה שאני הולכת להיות שם עם הרבה חברים שלי מהארץ. ככה שלבד אני [כמעט] לא אהיה.

מזל שענת בבית. היא תעודד אותי קצת. אולי אני אצליח לעבור את זה בשקט..

היומולדת הייתה.. טוב. מאכזבת.

איכזב אותי ש2 הבנות, שהכי רציתי שיגידו לי משהו, שיתקשרו, שישלחו אסמס -למרות שידעתי מראש שלא יעשו כלום אבל עדיין קיוויתי- לא אמרו כלום. פשוט כלום.

היה לי יום מגעיל. מכל בחינה אפשרית. כל מה שיכול היה לההרס נהרס.

הנחמה היחידה שהייתה לי היא אחותי.

בערך ב9 וחצי אמרתי לגלבץ שלא היה לי כיף, אז היא אמרה שנצא לעשות משהו נחמד. הלכנו לקן, דיברנו קצת ובסוף החלטנו ללכת אליה. היינו אצלה ודיברנו ועשינו שטויות.. ובסוף הכנו עוגה, וקיבלתי את הדגל של הקן!. בסופו של דבר היה לי כיף. ורק בגללה. אני מתה עליייה

וזהו.

הלוואי ויהיה טוב.

אמן רותם ליניק