כל כך ריק הלילה, טיול קצר תחת כיפת שמיים בהירה,
מאופרת ענן גדול כבד. מכוסה תחת כל פצעיו.
מנסה לזעוק תחתיו, נכווית כלא הייתה
מקרינה שוב את אותן התחושות
מגבירה עוד כאב מחלחל בגופי.
הולכת אוחזת אוויר בין זרועותיי,
מחפשת פניך, תחת אוויר קר זועקת לחומך
שוב אותו השביל מתקתק בראשי מהמהם אורותיו
מדי פעם נראה די ברור ולאחר מבט חולף נראה כאבוד.
הלילה כל כך ריק, אין כל כוכב המצהיר על אורכו של השביל
אין אף ירח המנציח אורו בסופו של השביל.
שוב נקטע השביל אט אט, מסתרבל עוד יותר.
אני שוב מרגישה את אותו המגע העדין,
ידיך לוטפות פניי, שפתיך נושקות גופי
מגע חולף על גופך הענוג.
שוב מרגישה את אותה התשוקה, את אותה האהבה.
שוב נגררת אליך כמו אל לא נודע
אך זאת רק אני כאן תחת כיפת שמיים ריקה.
אתה רחוק ולעולם לא תהיה שוב קרוב
ושוב אותן הרגשות סתמיות שבסופו של דבר נזרקות,
לא אביט שוב אל אותן העיניים העמוקות שמראות הכל,
מעלות שוב את אותו עולם מתוק.
לא אראה שוב את חיוכך כ"כ קרוב וארגיש פעימותיך חודרות אל שלי.
והכל ישאר מאחור. תחת ערימה של טוב ורע
דמעותיי לא יישרפו עוד, רק יכבו אט אט את אותה שרפה
הכל שב ועובר, אך הלילה עוד אפור וכואב,
אין כוכב אין מאור, הכל קודר וסודק איבריי
לא אבקש כי תחזור, כי סגרתי את שבילך, סוגר ובריח
פנס גדול עומד מסנוור, ואולי אטעה קצת בדרכי
אך יבוא היום ששוב יעלה כוכב קטן, אולי גם כמה..
Cause all of the stars Are fading away
Just try not to worry
You'll see them some day
Take what you need And be on your way ..And stop crying your heart out
בבלוג זה
בכל הבלוגים
