כבר חמישה חודשים, המתקרבים לחצי שנה
שלא ראיתי אותך, ופתאום נפל עליי איזה גל געגועים כבד.
זה לא שאני סופרת או משהו,
הרבה זמן שלא יצא לי ממש לחשוב עליך
כי די חלפת מעליי. אבל עכשיו פתאום עולים לי געגועים
זה פשוט קסם איך שבכל פעם שאתה מדבר איתי אני שמחה,
ופשוט קסם שיש בנאדם כמוך.
לא היה בינינו כלום,
ואולי הסיטואציות הרחוקות לא היו מדהימות,
והן גם כי לא היה ביכולתי,
אבל באמת שאני מתגעגעת אליך נורא,
באמת שאני נורא אוהבת אותך.
תמיד ידעת איך להוציא אותי ממצבים,
ואיך להעלות לי חיוך ענק רק ברגע שהוצאת מילה.
האמת היא שנורא חבל, שהקשר הלא מאד הדוק הזה הולך ופוחת
והאמת שכבר די איננו.
וגם כשאני מנסה לשחזר אותו זה לא הולך לי.
כי אתה בשלך ואני בשלי. ואתה רחוק ואני רחוקה.
החברה שונה והחיים שונים.
אבל אתה אחד האנשים המדהימים שלעולם לא אשכח,
ואין צורך לסיים איתך כ"כ מהר, כי בסך הכל הכרנו רק לפני פחות משנה,
ואולי אחרי מפגשים מעטים מאד, אבל כבר הבנתי איזה בנאדם אתה\
למרות שהיו תקופות שבניתי עליך את האדם המושלם מבלי לדעת מי אתה.
אבל בשבילי עדיין אתה האדם המושלם.
נורא נורא מתגעגעת.!
ואני יודעת שלעולם לא תקרא פה, אבל סתם כותבת כי נזכרתי בך היום.