אתה מגיע שוב בלילה, חודר שוב לחלום
כמו מלאך הכאב או הפחד
ואתה משחיל בי כל חוט פחד,
ואתה משתיק ממילותי, וקורע מיכולותיי.
כאילו כמו הורג אותי בלילה,
ובבקר מתעוררת, מפוחדת שוב ממך
וכך אתה גומר את כוחותיי האחרונים,
ואת תקוותי שהתמעטה לאחורה,
ובטחוני שנפל רק בגלל אותן לילות,
שלך ושלי, או יותר נכון שלי עם אף אחד.
# # #
האמת היא שאני לא יודעת מה קורה איתי בזמן האחרון,
הכל ממש מבולבל ולא תמיד קל.
אני מוצאת את עצמי שמחה, אבל מבזבזת זמן על דמיון מופרה וחסר משמעות.
מבינה דברים שכבר לא יעזרו, ועדיין יש בי התקווה שאולי כן יעזרו,
אך בכלל לא יודעת אם ארצה שיעזרו.
לאחר כ"כ הרבה זמן של הרגשה טובה,
משהו גרר אותי לאותה נקודה התחלתית ומקשה בי בשאלה לאן לפנות.
ממ.. אני מאמינה שזה יסתדר עם הזמן.
# # #
מי מכן נשים יפות תהיה אישתי
מי תחלוק את גורלה בגורלי
מי תרצה לשתות מכוס תרעלתי
אור ואהבה
ואני שקוע בעצבות,
מתכרבל במתיקות
הו, מלנכוליה, את אהובתי
את הרי אישתי האמיתית,
קטנונית וקנאית
הו, מלנכוליה, את אהובתי