די נמאס לי מהחיים האלה.
רע לי כל כך.
אני מאוהבת.
חשבתי שזה לא מתאים לי,
כל הזמן הזה בלי חבר ובלי לדבר על בנים,
אבל אז הוא הגיע.
אני לא מפסיקה לחשוב עליו,
אני חושבת שהוא האחד.
אבל הוא לא רוצה אותי,
יש לו חברה, סיפרתי לו והוא אמר שהוא מצטער.
זהו, נגמרו לי החיים, אין לי טעם לחיות!
רציתי אותו כל כך והוא פשוט הלך ממני.
נמאס לי כבר.
הכל שחור.
אני רק רוצה למות ):
אל תנסו לנחם אותי, שום דבר לא יעזור, רק הוא והוא השליך אותי לכלבים, חיי אינם חיים בלעדיו, והוא יודע ושותק.
אני מתחילה להבין את עפרי, שהיה לה רע ואמרתי לה להתגבר, זה לא כל כך פשוט כמו שחושבים!
סליחה עפרי חשבתי שאת מזיינת את השכל.
עכשיו גם לי רע
דני, אני בחיים לא אשכח אותך, נתתי לך את הלב שלי ואתה בשלך.
עריכה:
מכירים את זה שרשימת "האנשים האחרונים" בבלוג שלכם כל הזמן מתעדכנת אבל אנשים פשוט לא מגיבים?
אנשים, זה באמת לא מזיק להגיב!
זה אפילו מועיל. באמת. כשאתה זקן זה הופך אותך להיות צעיר יותר.
(פשוט תגיבו זונות! P:)