עשוי להכתב בשפת התקופה אליה אני מתייחס בהמשך. למעשה עצם כתיבת הפוסט מרמזת על כך
אתמול בערב חזרתי בזמן לכיוון גיל 17 ככה. הופעת מחווה ל-Dimmu Borgir במועדון מטאל שכוח אל בקריות שקרתה בעיתוי נוח בזמן שאני בחיפה לפני המילואים זרקה אותי בקטנה לעבר אותו גיל, אותה תקופה. אותה חולצה מרופטת של Dark Funeral שבפעם האחרונה לבשתי בכיתה י"א (והצלחתי לחטוף מכות מקווקזים בהדר בגינה) עדיין עולה עליי, מכנס דגמ"ח בצבע לא מזוהה ונעלי צבא - הו, הנוסטלגיה.
בקיצור נמרץ על ההופעה - מחווה לאחת מלהקות הבלאק מטאל היותר משמעותיות עבורי, שלוש להקות שרק אחת מהן הייתה נאמנה באופן מלא לעניין הטריביוט ולא עלתה עם חומר מקורי כדרך אגב, באותו הרכב שנוצר עבור הערב הזה מנגן גם אח של איש יקר מתקופות קדומות יותר בחיפה.
הסאונד היה קרוב למושלם, הנגנים היו ברמה גבוהה (אני מסתכל עליהם וחזרה עלינו ומבין שיש לנו עבודה רבה, שכן החומר שלנו הרבה יותר פשוט טכנית אך אנחנו עדיין לא בשלים לחלוטין) והאווירה הייתה חיובית מאוד. משעשע, מתברר שאני יותר מכיר להקות בלאק מטאל, למרות שאני מתחבר יותר לדת' מטאל. Oh, well.
אגב, אנחנו מהפסקה הקודמת, i.e. גמביט (שולטטתתת!!!1!אחד!!!!1) - המתופפת התותחית שלנו התחתנה בשבוע החולף ובמסגרת החתונה היא החליטה להפתיע את החתן עם שיר שהוא אוהב (לכאורה). חווית ארגון יוצאת דופן שכללה שינוע הכלים, משיכת ציוד חסר, הקמת במה וביצוע סאונדצ'ק בתנאי לחץ זמן (ינקי - אני מפרגן לך על עצם העובדה שידעת מה עושים שם) - כל זאת בעיר נפרדת ובמקום שאין לו שום תשתית מוכנה (שלא לדבר על כך שזו הייתה העליה הראשונה שלי לבמה מאז גיל 16 בערך והראשונה בהחלט על הבס). אני יודע בוודאות שנתקעתי במצב של Scared shitless ומאוד שמחתי שהיה לי מספיק שיער להסתיר לי את הפנים איתו (כמה מיוסר ואימו מצידי) כדי שלא אאלץ ליצור קשר עין עם הבמה. בנוסף, על סמך עדויות מהקהל בהמשך הערב וכן מהתחושה שלי במהלך הביצוע - הסאונד בסוף לא יצא כפי שרצינו, אבל הצלחנו ליצור רושם כלשהו. בשורה התחתונה פחות משנה כרגע איך זה התנהל בפועל, עצם ההופעה והתהליך שקדם לה משמעותיים מאוד בעיניי והוכיחו לי שבהרכב הזה אני נמצא בחברת אנשים טובים, רציניים שיודעים לעשות משהו ביחד כנבחרת, בין אם זה לנגן או לארגן את ההופעה, אנשים שמגבים ומבינים אחד השני מחצי מילה, וכמובן גם נגנים מצויינים. מצפה בכליון עיניים לכך שנסיים לצבור את הרפרטואר שלנו ונתחיל לתת בראש בקנה מידה מלא.
לפני שבוע מילואים בבירנית הגלילית, נראה אם לא שכחתי איך עושים נוהל קרב בשנה שעברה מאז השחרור.
אה, ונרשמתי למכינה - הישג אדיר עבורי, איסוף הניירת נמשך כחודשיים. אמורים לאשר את ההרשמה במכתב בשבועות הקרובים, מקווה שאין שום דבר שימנע מהאוניברסיטה לעשות את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Xandroff