זה היה קשה.
וכן,הדמעות גם עמדו לצאת.
למרות כל התחושה של ה"כיף" שהייתה שם,הייתי קרובה מאוד לבכות.
במיוחד בגלל שאני יודעת, אוהו כמה אני שאני יודעת, שהיא צדקה.
למעשה, כל אחת ואחת מאיתנו ידעה כמה זה נכון.
אני בטוחה שלכל אחת היה את הרגע שהיא אמרה לעצמה "טוב,לא לבכות,גם אם את רוצה".
כי לי זה קרה.
והמוזיקה הזאת,שהייתה רק לצחוקים,היא כן השפיעה.
וכן,ניסינו לדחוף בדיחות פה ושם,להקל קצת על האווירה הזאת שנוצרה כל כמה שניות,על האווירה הכבדה, אבל זה לא עזר,לא לגמרי.
וכן,אני נזכרת עכשיו בהכל, בחצי שנה-שנה האחרונה.
ואני בוכה.
אני אוהבת אותכן כ"כ.
וכשתקראו את זה, אז כן, זה עליכן,אל תחשבו פעמים. זה עליכן ואתן יודעות את זה.
ואין לכן מושג כמה אני אוהבת כל אחת ואחת מכן.
פשוט אין לכן מושג.
וכן,עברנו דברים לא קלים השנה,בכלל לא.
אבל אם עברנו את זה,ואנחנו עדיין אוהבות אחת את השניה בדיוק אותו דבר,אז כל השאר זה באמת שטויות.
אתן לא חושבות?
<<<<<<<<<<<>>>>>>>>>>>
המ, יש מצב שמישהו פה עשה בובת וודו שלי?
כאילו,אם אתם שונאים אותי אז בכיף, רק שאני ידע D:
אז אם את או אתה, יכול, או יכולה, לעשות לי את הטובה הזאת ולוותר לי על משהו קטן,שלא יכאב כ"כ,אני באמת ישמח.
אה, ואל תיהיה זון, תכתוב מי אתה בתגובות :P
אעאעאע, כואב לי הבטן, הראש והברך :(((
אמא :\
שיהיה המשך שבוע נעים לכולנו.
מור3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
