הי לך.

גדלנו אה? אנחנו כבר אמורות להיות בנות 20 בערך.

אז מה?

עברת כבר את החטיבה.

אני מקווה שעברת את כל הבגרויות שלך בהצלחה.

ושלא סבלת בצבא.

תגידי, חבר קבוע יש?

מעניין מי זה. אם יש כזה בכלל.

או שאולי הפסקת להאמין באהבה?

ומה עם ההורים? אמא ואבא.

הם בסדר? ודנה? היא ונועם כבר נכנסו להריון? אנחנו דודות??? הלוואי וכן.

ודותן? הוא בסדר נכון?

על בנג'י אני אפילו לא רוצה לדבר. אני מניחה שאם עברו מאז 6 שנים כבר הגיע היום הנוראי הזה.

הפרידה הזאת.

אני לא יכולה לדבר על זה.

מה שחשוב שעכשיו היא איתי, ואני שומרת עליה הכי בעולם.

יש לי כ"כ הרבה מה לשאול. אבל את התשובות אני אקבל רק בעוד 6 שנים.

אז, מה קרה לך בגיל 15? את רוצה לספר לי?

נורא מעניין אותי מה מצפה לי העתיד שלי. העבר שלך.

בסוף היינו אם הילד ההוא?שאנחנו בקושי בקושי מכירות.

מה היה איתו?

וויתרנו בסוף?אני מקווה שלא, שהכל היה בסדר. שאנחנו בסדר.

את יודעת, לפעמים אני תוהה איך אנחנו בגיל 20.

אנחנו יפות? חכמות? מצליחות? חברותיות?

או אולי כלום?

אולי אנחנו מכוערות,דוחות,בלי השכלה.

זרוקות באיזו דירה מסריחה שבקושי עומדת על הרגליים בתל אביב.

מה אנחנו בעצם?

הלוואי והיית יכולה להגיד לי. אבל את לא.

טוב,אז אני מקווה שהיה לך,זאת אומרת לנו,טוב ב6 שנים האלו.

מקווה שניצלנו כל רגע ורגע.

שהיו לנו רגעים מלאי חייוכים.

אז נתראה בעוד 6 שנים,עד אז...

להתראות.