השנאה הזאת.

זה לא מגיע לה.

היא לא עשתה כלום.

ובכל זאת,כל פעם שאני רואה את הפרצוף שלה אני רק רוצה לצעוק לה כמה שאני שונאת אותה.

ומה היא עשתה לי בסך הכל?

אני לא מבינה מאיפה השנאה הזאת נובעת.

יש 2 אנשים בעולם הזה שאני מכירה ושונאת.

מאוד שונאת.

ברמות שאי אפשר לתאר.

לאחד מהם,אולי כן מגיע שאני ישנא אותו.זאת שנאה הדדית,ככה שבקשר לזה אני לא מרגישה רע אם זה אפילו. זאת גם לא שנאה של לרצות 'להרוג' אותו או לגרום לו להרגיש רע(למרות שהוא מנסה לעשות את זה לי),אני פשוט לא רוצה שהוא יהיה חלק מהחיים שלי.

ויש אותה,שהיא לא עשתה לי שום דבר.

ואני בכל זאת שונאת אותה.

ואני בכלל לא יודעת למה.

וכ"כ לא נעים לי,זה לא מגיע לה,ובכל זאת,אני שונאת אותה.

הלוואי והכל היה שונה.

למה אני מוציאה אנרגיות על זה?

למה אני כ"כ רעה לאנשים ולעצמי?

הלוואי והייתי שונה.

 הלוואי והייתי אחרת.

הפוסט הזה הוא הפוסט אחד מהפוסטים הכי אמיתיים שכתבתי עד עכשיו.

וכן,יצאתי בו כלבה.אני יודעת.

לפחות הייתי אמיתית עם מה שאני מרגישה.

*אה כן,ואוי ואבוי למי שמנסה רק לשאול מי הילדים שכתובים פה בפוסט.

אל תיהיו חטטנים,לא ענינו של אף אחד.תודה.*

נאצה חופשי,מגיע לי.