זה לא היום הזה שכולם אמורים להיות יחד?

זה לא היום הזה שכשהייתי קטנה חיכיתי לו כדי להיות עם המשפחה שלי?

זה לא היום הזה שרק לפני שנה ישבתי פה עם המשפחה שלי,סתם כדי להרגיש יחד?

כן,זה היום הזה.

ובכל זאת,הוא נראה כ"כ כ"כ שונה.

כל השנים היינו מביאים מתנות,קונים פרחים,הולכים למסעדות,סתם יושבים כולנו יחד...ביום הזה.

השנה זה לא ככה.

בכלל בשנה הזאת לא יצא לי להרגיש מה זה "כל המשפחה".

איך אפשר בכלל לחגוג א יום המשפחה בכיף,

כשאח שלי נמצא בארגנטינה,

כשאחותי עסוקה עם החתונה הזאת,

כשההורים שלי עסוקים רק בעצמם,

כשאני מרגישה הכי לבד ביום שאני אמורה להרגיש הכי ביחד...

זכרתי את היום הזה קצת שונה ממה שהוא.

"את בסדר?"

"בערך..."

"למה? זה יום המשפחה..שכחת?"

"לא..."

"את בכל זאת עצובה?"

"כן"

"אבל קניתי לך את הסרט שכל כך רצית"

מתי היא תבין שכסף לא עוזר להרגיש יותר טוב.

מתי היא תבין שאני רק רוצה את המשפחה שלי בחזרה?...