בשבילי,

זה כשאת חושבת עליו,יש לך חיוך מפגר וחולמני.

זה להתעורר בבוקר והוא הדבר הראשון שיעלה לך בראש.

וללכת לישון כשהדבר האחרון שתחשבי זה עליו.

זה שכל דבר יזכיר לך אותו באיזשהי דרך מוזרה שרק את הגעת אליה.

ואז לחלום עליו בלילה,בגלל שהוא כל הזמן היה במחשבות שלך ואת לא מפסיקה לדבר עליו.

ככה שאת נתקעת עם חיוך מפגר לכל היום.

זה לקבל את הפגמים שלו,ואפילו לאהוב אותם,בגלל שהם מה שעושים אותו.

זה שבשניה שהוא הולך,את ישר מרגישה חלל ריק.

זה לאהוב את איך שהוא מדבר

הולך

צוחק

ולעשות הכל כדי לראות אותו מחייך.

אהבה בשבילי... זה אתה.

די, תחגגו על הנאצה, נמאס לי לפחד לכתוב רק בגלל תגובות.

עושה לכם טוב- תקללו.

אני גם ככה הפסקתי לקחת ללב.