אני לא באה למפגש.

כל מה שתכננתי במחשך שבוע נהרס.

כל ההתרגשות של "פעם ראשונה במפגש,פעם ראשונה בעזריאלי" נהרסה.

איכזבתי את כל מי שאני מכירה מישרא.

איכזבתי את חברות שלי.

ואני חייבת להורים שלי תודה.

תודה שהם נזכרו ערב לפני להגיד לי שהם לא מסכימים.

הם כבר שבוע יודעים שאני הולכת,והם פתאום נזכרו ברגע האחרון שזה מסוכן להכיר אנישם מהאינטרנט.

הם כל כך אכזבו הפעם...

נאמס לי...

בא לי למות.

ועכשיו אני אפילו לא יכולה להפרד מעופרי כמו שצריך...

להגיד לה ביי כמו שצריך...

לא התכוננתי לזה שאני לא יראה אותה שנה עכשיו.

חשבתי שיהיה לי זמן לזה מחר.

להיות איתה עוד קצת לפני שהיא עוזבת.

אבל מה זה משנה להורים שלי??

העיקר שהם מבסוטים...