היא קמה מהמיטה בבוקר.

והאמת שהיא קצת עצובה שהיא קמה.

היא מעדיפה להמשיך לישון.

ככה לפחות היא לא תמשיך לסבול.

"הינה מתחיל עוד יום של סבל"

היא חושבת.

היא פותחת את המחשב ויודעת.

היא יודעת שבעוד כמה רגעים היא שוב תתחיל לבכות.

כעבור שעה היא נשכבת על המיטה.

מלאת דמעות.

היא כבר לא יודעת מה לעשות...

אל תנסו להבין..

פשוט בא לי למות..

עוברת עלי תקופה מגעילה.

אני מרגישה מלוכלת ורע עם עצמי.

אני מכאיבה לעצמי ולעוד מישהו.

זה מתסכל אותי.

ואני באמת מצטערת אם אני מוציאה את העצבים על מישהו.

סליחה...

אבל תבינו..

קשה לי..

אה אולי אותכם זה יצחיק..

גם אני הייתי צוחקת.

אבל כבר אפילו לזה אין לי כוח...

המשך לילה נעים.....