"מה שהלב שלי בחר"...

יש פה כל הזמן נמלים. אם אני לא מעבירה כל יום סמרטוט אקונומקה על השיש אני מתחילה לראות אותן.

כל הארונות עם מקלות קינמון ועלי דפנה כדי שלא יתקרבו לי לאוכל וכל מה שאפשר אני מאחסנת במקרר. לנמלים יש חולשה למברשות שיניים שלי כל יום אני מוצאת אותן מטיילות על המברשות. ריסוס לא עוזר. התייעצתי עם חברה והיא אמרה שככה זה בתים ישנים הם חיים בתוך הקירות וצריך ללמוד לחיות איתן בדו-קיום ולדאוג לאסחן כמו שצריך את האוכל ולא להשאיר כלים מלוכלכים במטבח.

בנתיים היה סופ"ש שקט בבית. ירד הגשם הראשון ואיך שהוא ירד פתחתי את החלון להריח אותו, אין על ריח של גשם.

בשישי נסענו להורים שלי, ביקור אצל ההורים זה כמו ביקור בסופר, בסוף המפגש אני חוזרת עמוסה בקופסאות עם אוכל לכל השבוע.

אז המקרר עמוס וכל השבת טחנו את הממולאים של אמא שלי ואורחים באו והלכו וטחנו את העוגות של אמא שלי.

ואני חצי מהשבת ביליתי במטבח להכין סלטים, היה לי מוזת בישול, הכנתי סלט כרוב עם שמיר, סלט תפוחי אדמה, פלפלים קלויים בתחמיץ.

קיבלנו ממהורים שלי טוסטר אובן גדול ככה שעכשיו אני אולי אוכל לאכול אוכל אפוי ולא רק מטוגן. כשבאנו לשים את הטוסטר במטבח גילינו שהחוט חשמל שלו לא מגיע לאף שקע והטוסטר גדול מדי לשיש. אז עכשיו עדיין אי אפשר להשתמש בו עד שלא נמצא פיתרון שפוי כמו לקנות ארונית לטוסטר וזה קצת כבד עלינו החודש הזה מבחינה כספית ולא נראה לי שכבל מאריך יפותור את הבעיה כל המוצרי חשמל אצלנו בבית כבר מחוברים עם כבל מאריך.

כל העודף פרטיות הזאת שאני חווה בתקופה האחרונה הביאה לי מוזה ליצירה. התחלתי להכין ציורים לבית החדש של ידיד שלי וחברה שלו שעברו לגור ביחד. הם ביקשו ממנו להכין להם שלישיית קנבס סגולה עם אותיות סיניות אז יש לי עד סוכות לסיים להכין להם את הקנבס כי בסוכות כנראה ניסע לסופ"ש אצלהם.

עוד קצת לתקופת החגים, לא התקופה האהובה עליי.

למרות שזה זמן טוב לישון זה פשוט תקופה מעיקה כל המתנות לחג ולנסוע מהורים להורים לדודים. 

אני לא טיפוס משפחתי... :/

יום טוב,

      אני

החיים הם לא פיקניק!

קיבלנו את הדירה במצב קטסטרופלי ואנחנו כל יום בטלפונים עם המתווך כל פעם מגלים בעיות אחרות, ככה זה שהדירה ישנה.

אבל איזו הזנחה קיבלנו את הדירה מלוכלכלת ברמות שאני באמת לא מאמינה שלפנינו גרה משפחה עם ילדים.

רק על המטבח עבדתי יום שלם עם סנט מוריץ ושפכטל כדי לגרד את השכבות שומן מהארונות, הייתה לנו גם צנרת מסריחה שעשתה בעיות ולאחר שבועיים של ויכוחים החליפו לנו אותה אבל הארונות מטבח ספגו את כל הסירחון והריקבון שהיה שם. המקלחת הייתה מלאה עובש ולכלוך וגם החלונות החלפנו את הברזים את כל הרשתות אח שלי הקטן בא לסופשבוע שלם שהוא רק קדח וסתם חורים ושיפץ. לא נראה לי שנחיה בדירה הזאת יותר מהשנה של החוזה למרות שיש אופצייה וכשנעזוב אני אחזיר לתיווך את הדירה בדיוק כמו שקיבלנו עם חורים בקירות קילופים ליכלוך הוא לא ירוויח שקל על חשבון ההשקעה שלי בטיפוח הדירה.

לאחר שבועיים מפרכים שכל יום ניקינו הגענו למצב של שגרה מעייפת.

עבודה, בישולים, נקיוניות....אבל אני נהנית מזה כל כך.

רק אני והוא לבד בשקט שלנו. הכי כיף אחרי ששנינו חוזרים מהעבודה בערב, אחרי האוכל ושטיפת כלים אנחנו יושבים בספה בסלון ורואים טלוויזיה ביחד ואלה הרגעים שכל כך חיכיתי להם. טלויזיה, שיחה פרטית ולהספיק לישון כמה שעות לפני יום העבודה הבא... 

חוץ מזה שהמעבר שיפר את היחסים עם אמא שלו סוף סוף יש לנו על מה לדבר. עכשיו שהיא לא יכולה להתערב לנו בחיים הדרך היחידה היא שאנחנו משתפים אותה בדברים אז כל יום מתקשרים אליה לשיחת חולין על מבצעים בסופר ניקיונות וכביסות וככה היא מרוצה שהבן שלה לא שכח אותה ואני לא באמת "גנבתי" אותו, ומראים לה שאנחנו רוצים להתייעץ איתה ולשתף אותה והיא הרבה יותר רגועה.

גם נראה לי היא חיכתה שנעזוב את הבית איך שיצאנו הם שיפצו את החדר שהיה שלנו ,צבעו אותו ונראה לי זה הולך להיות עוד מחסן לסטוקים של הכלי בית, מבצעים שהיא קונה ואוגרת בכמויות.

טוב זזתי להתארגן עוד שבוע עבודה מתחיל... :)