היה חבל לי לעשות פוסט חדש, כי אז הפוסט הקודם ירד למטה כזה. ולא חבל לי בגלל מה שהיה כתוב בו, אלא היה חבל לי בגלל התגובות.

אזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז [וזה אז גדול] בקצרה:

אריאל עבר הלאה, הוא כבר לא זוכר תכיתה הישנה שלו, ואני אתלוש לאריאל את כל השיערות. [או שלא.. כי הוא סיפק לי מידע מעניין!! נהנה בננההה חחח].

:O

אני לא מאמינה ש-כנראה- זה הולך לקרות עוד יומיים שלושה.

יהיה בסדר נכון?

אני לא רוצה חורף:( חורף זה עצוב! זה לא כיף.

אם בקיץ זה קשה לקום בבוקר, אז בחורף זה עוד יותר קשה! קר לי ולא בא לי לצאת מהמיטה בכלל, ושלובשים את הבגדים הם קרים כאלה. ואז הולכים לבצפר וכל הג'ינס למטה רטוב, וגם כל הגרביים ואני יושבת בכיתה וכל הרגליים שלי קפואות, וזה בכלל בכלל לא נעים. ושלא נדבר על הבגדים הארוכים שהם מסורבלים... וכל הזמן צריך ללבוש מעיל, וזה נורא מעיק!!!!!!!!

ובגלל שקמתי מאוחר, אז אני גם מאחרת לבצפר, ואז המורה שואלת "למה איחרת?!" וכמה מפתיע, אני עונה "זה הגשםםם".

ובכלל לא כיף לצאת מהבית, ואני נתקעת בבית ומשתגעת. ואם כבר אני יוצאת מהבית, אז אני קופאת מקור וגם בדיוק הגשם נזכר לרדת. וגמכן המטריה הזאת, הפטנט הכי גרוע בעולם, לא מגנה בכלל מהגשם. חרטה!

ושלא נדבר על הכאבי גרון. אוחח איזה כיף כאבי גרון!

אוווווווווווווווווווווף.

הדברים היחידים שהם טובים הם הצעיף הכוסון אש שלי, הקפה ארומה ו... זהו.

טוב נו, עד הקיץ הבא.

סופשבוע נעים [כן, סופשבוע! אני התחלתי אותו כבר מהיום(:].