לאחרונה אימצתי לעצמי מנהג שנוגד קצת הרבה את האופי החופר שלי, מנהג זה נובע מאפיסת כוחות ותלונות של קוראי המעטים. המנהג מתבטא בכתיבה קצרה שממצה היטב את כל הארועים עלהים אני חושקת לדבר בפוסט זה או אחר.
מאז הפוסט האחרון קרו מספר ארועים דורשי התיחסות:
>>יום הולדתי 10.2: כל פעם מחדש החברות שלי מצליחות לקלוע בול מבחינת המתנות. אין מצב שהן יטעו במתנה, וזה נורא כיף!! הניסיונות לציין ארוע זה כשלו לגמרי וזה יצר מצב מבאס ביותר, טוב נו, במקרה וישראל לא תימחק מעל פני האדמה בזמן הקרוב אני יכולה לבנות על היום הולדת הבא =] [אופטימית]
>>תחרות ארצית: את התחרות המחוזית בריצת 3000 עברנו בהצלחה רבה [כמובן זה לא נחשב כשמזכירים את העבודה שמלבדנו היו רק עוד איזה 3 קבוצות]. ב-10.2 [שממש במקרה זהו גם תאריך יום הולדתי] הגענו לתחרות הארצית ומהר מאוד הושפלנו ע''י כמה סוסות שהורידו אותנו במהירות הבזק לאחד המקומות האחרונים, טוב נו, הייתה עוגה [שהכינה מיכלי] אז לפחות נהננו!
>>היומולדת של לנה: הארוע התרחש 3 ימים אחרי יום ההולדת שלי [ב-13.2] אבל אצלה הכל הלך כשורה. הארוע הועבר במילגרו+, היו הרבה אנשים, המון מוזיקה וטונות של כיף! [אז שיהיה במזל טוב!]
>>יום האהבה: ב-14.2 ארץ ישראל ואיתה העולם כולו התקשטו בלבבות ורודים בלונים באדום לבן ודובים פרוותיים בעלי חיוך תמים [ועם זאת זדוני למדי] שמחזיקים לב [שרק אלוהים יודע מאיפה הם השיגו אותו] ועליו רשומים דברי מתיקה כמו ''I LOVE YOU'' או ''באהבה'' כשהמסר הסמוי מאחורי מילים אלו הוא ''תספקי אותי'' ''למה את עדיין לבושה?'' או שפשוט ''למיטה ועכשיו!'' [תראו לי נקבה אחת שזה לא עבד עליה]. בזמן שזוגות מסוקסים וחרמנים קנו מתנות ובישלו ארוחות אחד לשני או שפשוט יצאו לבלות במקומות למיניהם, ארתור היה חולה =[ המסכן סבל לו בביתו וחלק איתי את החיידקים הססגוניים שלו בעודי מנסה להנעים את שהייתו במצב: ''שמישהו ירה בי ועכשיו!''. כעבור יום יומיים הוא הבריא =]. אז כמו שנאמר בסעיף הראשון: במקרה וישראל לא תימחק מעל פני האדמה בזמן הקרוב אני יכולה לבנות על היום אהבה הבא =].
>>סמינר דמוקרטיה [רגע של רצינות]: היה זה טיול לירושלים שנמשך שלושה ימים והרגיש כאילו זה נצח. ביום הראשון היה שלג ובחרנו לחנוך את התופעה המשמחת שלרוב הצברים לא יוצא לחוות, זרקנו כדורי שלג אחד על השני-היה קר, כואב ומצחיק ברמות מטורפות!
הסיורים ברוב המקומות היו משעממים אבל היו מקומות שהצליחו איכשהו לבטל את המיותרות של טיול זה, זה לא היה סתם עוד טיול, זאת הייתה חוויה מלמדת-מוזיאון ''יד ושם'' ''הר הרצל'' ומפגש עם ''פורום המשפחות השכולות'' החזירו אותנו לקרקע הישראלית וגרמו לנו להתחבר למציאות פעם אחת בחיינו חסרי התכלית. כמובן שכל אחד הגיב באופן שונה לכל מקום. אני אישת הכי התחברתי לשלושת המקומות שהזכרתי מקודם.
והנה דבר נחמד ומצחיק לחלק מאיתנו שאני חייבת לכתוב כאן [נחזור לאי רצינות]:
мацав гопотня
>>теплые носки, чистые трусы, кружевной ливчик...давай наливай!!!!!!!!!<<
ולכופרים שבניינו שלא מכירים בקדושתה של השפה הרוסית-הנה סוג של תרגום:
מצב גפטניה
>>טיופלויי נוסקי, צ'יסטיי טרוסי, קרוג'יבנוי ליבצ'יק...דאואי נאליואי!!!<<
ובתרגום כמעט מלא:
>>גרביים חמות, תחתונים נקיות, חזיית תחרה...יאלה תמזוג [אלכוהול]!!!<<
סביר להניח שרבים לא יבינו מה זה, אבל זה בערך מה שעשה לנו סמינר דמוקרטיה.
שימו לב לאירוניה. דווקא כשבחרתי לציין את העובדה שלאחרונה הפוסטים שלי התקצרו באופן משמעותי יוצא לי פוסט ארוך וחופר. כנראה שיש לי הרבה מה להגיד לאחרונה.
נ.ב
מיכלי וולד-מזל טוב לחצי השנה שלכם שתתקיים מחר!
יול וניב- מזל טוב לשנתיים וחצי שיתקיימו בעוד קצת פחות משבוע!
נ.ב 2
בנוסף לכל הדברים החשובים שקרוב ב-10.2 [היומולדת שלי, תחרות ארצית] נחגג גם יומולדת שנה לבלוג שלי [מזל טוב לו =] ]
>>בזאת תם פוסט פברואר 2008<<
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט אני ולא יותר מזה =]