מתוך שיחה מעמיקה בנושא התקשורת והחברה המיידיתהגעתי למסכנה שהאדם המיידי הוא האדם הריאלי
כמה דברים ליפני שנתחיל
האדם המיידי זה תוצאה של צפייה ושימוש בתקשורת במשך היום יום
התקשורת מתמצטת עד הסוף כל נושא ומעבירה אותו בצירה מיידית ואפקטיבית
"בלי יותר מידי בולשיט"
מה שנוצר מכך זה דור של אנשים שרק רוצים דברים מהירים ואפקטיבים
המבורגר שהוא מאכל לא בריא
הוא מוצר ניצרך ונידרש על ידי קהל רחב של אנשים לא כל כך בריאים
ביגלל שהוא מוכן במהירות ומסביע
האדם הריאלי
בעיקרון זה אדם שאומר בחיים יש ירידות ועליות
לא צריך לקחת את זה בצורה תרגיט
יהיה בסדר
לא הכל מצליח
בעיקרון שני הנושאים האלה הם אותו דבר
מרוב שאנחנו שקועים במסרים מידיים כמו אס אמ אס
אייסיקיו מסן
אפילו עכשיו כשאתם קוראים בבלוג שלי
הכל מוביל לכך שאנחנו רוצים הכל מיידי
עכשיו מקובל לומר "תפסיק לחפור" בעיקרון חפירה זה ה נושא
בלי החפירה באמת שעדיף לא לדבר ביכלל
כי היא יוצרת הקדמה לנושא
אמצע וסוף
ובכך מיישרת את דעת האנשים הסובבים אותך
אבל היתרגלנו כל כך לשיחות שיטחיות
שזה ניהיה מצחיק
פעם תיקחו שנייה ותיקראו את השיחות שלכם במסן
בכל ההיסטוריה
זה יראה בערך ככה
"היי
היי
מה המצב
סבבה ואצלך?
סבבה... יש חדש?
וואלה לא ואצלך?
לא....
אז מה קורה?
סתם
"
וזה רק יום אחד
ביכלל כששמעתי שיצאה התוכנה סקנד לייף (חיים שניים) הבנתי שהידרדרנו
משחק בוא אפשר לבנות בית
ליקנות דברים למכור דברים
המשחק עולה כסף
ואפשר להרוויח בו כסף אמיתי
ומה? אפשר ללכת לברים ולשתות שם עם חברים
. . .
יודעים מה? אם הדרך שלכם להנות זה לקחת 50 שקל בחודש מההורים שלכם
להישאר בתולים עד גיל 50 ולפתח רק את שרשרי האצבעות שלכם לכל החיים שלכם
אז בכיף זה המשחק בשבילכם
אבל אני לעומת זאת עובד
ומרוויח כסף לעצמי
והולך לברים אמיתיים
ופוגש אנשיים אמיתיים
זה לא עושה אותי פחות בן אדם מיידי
גם אני ממהר לסיים הכל
אבל אני לפחות נושם =\
תפסיקו לומר אני לא פסימי אני ריאלי
ריאלי = פסימי + האדם המיידי
בסופו של דבר אתם תבינו
פסימי זה בן אדם שרואה את הצד הרע בכל דבר
חצי הכוס הריקה וכו...
האדם המיידי ממהר לסיים דברים ושימצעו את עצמם
זה כל כך משפיע שגם הדיכעון שלנו מהיר וממצא את עצמו
"חיים חרא באלי למות"
האווי שזכה מקום ראשון אצל כולם
פעם בשנה מישהו יכתוב את זה באווי שלו
וכשאתה שואל "מה קרה?"
יענו לך תמיד "עזוב לא משנה"
זה כאילו אנשים רוצים שישימו לב אלייהם
אבל מפחדים "לחפור" ולשפוך את הלב
או שיקראו להם צומי
כולנו צומי
אם לא היינו צומי לא הינו שמים לב אחד לשני
כי היינו מדברים חלש
ומפחדים להוציא ציוץ שלא יחשבו עליי משהו
צומי זה חלק מהרגשות הבילתי ניפרדים מעצב
בכל מקרה אני סך הכל מנסה לומר
שתתחילו לצאת לרחוב
וליראות עולם
אני ראיתי את חדרה מפה
אתם רואים אותה מגוגל ארט' גם כן דרך לחיות
דור כל כך מחובר למחשב
צריך להתקין לנו יו אס בי בתחת שלא נעבד את הזיכרון פיתאום O.ם