מקירים את העפרונות האלה שיש לכם בקלמר
אלה שאיזה ילד נתן לכם אותם בלית ברירה כי לא היה לכם
הקטנים שאי אפשר להישתמש בהם
ואתם לא בטוחים איך קיבלתם אותם אז אתם זורקים אותם
איך הם קשורים לאהבה?
לא זה לא סיפור נדוש על אהבה שמצעתי בזכות שנתתי למשהי עפרון (למרות שזה נישמע מגניב)
זה מתחיל ככה ילד קיבל עיפרון מאמא
העיפרון גדול ונישגב עד מאוד
הילד הישתמש בו כחודש
וחידד וחידד עד שהעיפרון לא היה נישגב כשהיה
נמוך קומה אבל לא גמד
חבר של אותו הילד בה בלי קלמר לבית הספר
והילד שלא היה נחוץ לעיפרון העביר אותו לחבר שלו
החבר חידד אותו משיעמום בשיעור וכאשר הגיעה לסוף השיעור
בטעות הפיל אותו מהשולחן
ועפרון נישאר שם לבדו בכיתה
כיומיים אחרי זה ילד שהיה ידוע כי הוא הוסף כל דבר שרואה
הרים את העיפרון והישתמש בו ליומיים
בסוף היומיים העיפרון נישאר כעירום מלעיסות
ונמוך עד כדי גיחוח
לילד נימעס מהעיפרון וזרק אותו לפח
העיפרון הגיעה למזבלה שם יחיה שנה עד שישרפו גם אותו
עכשיו זה סיפור דפוק
אבל מה אם תחשבו על העיפרון כאל אהבה
שניצלו אותה והרסו אותה
וכשהיא כבר הייתה חסרת ערך עבורם הם זרקו אותה
תחשבו על זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: