אני זונה בצומת

אני מרגישה לבד...

אני מתגעגעת לחיבוק חם

מהחיבוקים שחיממו אותי

כמו פעם...

היום בבוקר שהיתעוררתי וראיתי שהכל לבן הייתי שמחה וכל היום היה לי כיף!

עד לפני כמה שעות הרגשתי כמו חלל בפנים...

הזכירו לי אותו....

אני מתגעגעת לחיבוק הזה...

אני יודעת שעכשיו כל החברות שלי יתחילו לשאול מי זה כשהם יקראו את זה...

אבל כבר לא איכפט לי

אני כבר לא יכולה לשמור בפנים...

זה הורג אותי

ואני לא הולכת לספר פרטים לאף אחד...

למה זה היה צריך לקרות ככה

הוא חושב שאין לי רגשות?

היה כל כך כיף ביחד

ועכשיו אני לא קיימת בשבילו

כאילו לא היה כלום

כשאני רואה אותו הוא מחייך

ואני מחייכת בחזרה

אבל אני עצובה

אבל אני לא מראה את זה

לא ידעתי שאני עדיין אוהבת אותו

חשבתי שזה ניגמר....

ניגמר ולא יחזור

לפני כמה ימים הנוסה שניקרא בשבילי "הוא" עלה

והיא פתאום אמרה:

אני לא מאמינה את עדיין אובת אותו....

ואני היכחשתי

כי אני באמת לא מרגישה כבר כלום

אבל כשאני לידו אני כן מרגישה....

אני רוצה לשכוח

לשכוח כל מה שהיה

אף אחד לא יודע מה היה

וגם אף אחד לא ידע....

אבל למה?

למה זאת השאלה היחידה שאני רוצה עליה תשובה.

שאלתי אותו את זה פעם והוא לא ענה תשובה נורמאלית

לא העזתי ללחוץ עליו שיגיד כי לא היה נעים לי

לא רציתי שיחשוב שעדיין יש לי רגשות בשבילו

אבל אין לי

אין לייי!

הוא לא יוצא לי מהראש...

דבקה הוא לא אוהב אותי...

אחרי כל מה שהיה

אני אוהבת אותו?

לא אני לא!!!

אבל אני מרגישה-

לאא

תצא לי כבר מהראש!!!

נימאס לי ממך!

אני לא צריכה אותך ואני לא אוהבת אותך

אתה פגעת בי!

נכון אתה לא חייב לי כלום

אבל אתה רע

ואתה מגעיל

בגלל מה שאתה עשית אתה אפילו לא שווה אותי....!

כן לא שווה אותי

בגללך אני עצובה ותמיד מרגישה בודדה

אני פגעתי מאוד באחרים בגללך

אני צריכה לשכוח

אבל איך?

איך אני הולכת להוציא אותו מהראש?

אני צריכה חיבוק...

חיבוק חם שישכיח לי אותו

כי אני כבר לא צריכה אותו