מהיום החלטתי לנסות לשפר את עצמי. תכלס זה לא מהיום אבל מהיום החלטתי לתת גז בעניין הזה. אם עד היום הייתי אדם טוב, אז היום אני אהיה הכי טוב. ולא בגלל שמישהו גרם לי להבין זאת. אלא משום שאני חושב שאני צריך לעשות את זה קודם כל, בשביל הזולת. למה? כי בעקבות כך שאני יעזור לזולת, אני בעצם, יעזור לעצמי. לדוגמא: הכל תלוי באיך אתם קמים בבוקר. תקומו עם חיוך, היום שלכם יהיה מטריף. תקומו שבוזים, היום שלכם יהיה פשוט אפור. תנסו, תראו, זה משנה.
יכול להיות שהיה אדם שגרם לי לעשות את זה?. אבל פתאום הבנתי ונזכרתי במשפט הבא:
"אף אחד לא ראוי לדמעות שלך -
ומי שראוי להן,
לעולם לא יגרום לך לבכות."
ופשוט האדם הזה, כבר לא.
קחו כמה מילים לדרך ונסו לחשוב קצת עם עצמכם:
"שלושה הם עיקרי האושר: משהו לעשות מישהו לאהוב ומשהו לצפות לו. אושר אינו יכול לבוא מבחוץ. הוא חייב לבוא מבפנים. לא מה שרואים או נוגעים בו ולא מה שאחרים עושים למעננו גורם לנו אושר, אלא מה שאנו חושבים, מרגישים ועושים, קודם כל למען הזולת ורק אחר כך למען עצמנו."
תחשבו על המילים. על המשמעות שמאחוריהם. אולי זה ישנה איזשהי תפיסה?...
אז תדעו לעזור לאחרים, לכבד אותם, להוקיר אותם ולחייך שאתם עושים זאת ואל תשכחו, שהכל, הכל תלוי בכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
