לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

יצחק רבין ז"ל / 1922-1995...


הייתי בן 8 שאמא סיפרה לי שרבין נרצח.

אני לעולם לא אשכח את אותו היום שבו הרגשתי שמשהו לא בסדר.

הייתי רק ילד קטן. שלא ממש הבין בפוליטיקה, במלחמה או שלום.

לא הבנתי למה אנשים בוכים ברחוב או למה אנשים כועסים ומקללים.

פשוט הכל נראה לי יותר מידי - אפור כזה..

קמתי מהמיטה ותיכננתי ללכת לביה"ס. עוד לא ידעתי מה קרה. התלבשתי והלכתי לסלון לנעול את הנעליים. הטלויזיה פעלה עם ווליום גבוה אבל לא ייחסתי לה חשיבות יתרה שכן הייתי עוד עייפ..

נעלתי את הנעליים ופשוט התיישבתי על הספה והבטתי על הטלויזיה.. ראיתי המון אנשים בוכים וצועקים ולפתע.. שמעתי 3 יריות בוקעות מהטלויזיה. הייתי מהופנט ולא ממש הקשבתי למילים אלא רק לתמונות הקשות. הסתכלתי על אמא והיא נראתה לי דיי עצובה..

אז שאלתי אותה: "אמא, למה כולם עצובים?"..

אמא באה אליי וישבה לידי ואמרה לי: "לירני, אתה זוכר שאתמול בטלויזיה ישבת עם אבא פה בסלון וראית את יצחק רבין שר את שיר השלום?"

אני: "כן.."

אמא: "אחרי שהלכת לישון, ירו בראש הממשלה והרגו אותו. יצחק רבין נרצח חמודי".

אני לא יודע עד היום למה, שכן הייתי ילד קטן שלא הבין דבר ואת המשמעות של המעשה, התחלתי לבכות.

אני לא מתבייש לומר ולספר, פשוט בכיתי כאילו שסיפרו לי שקרוב שלי מת. הרגשתי שזה לא בסדר. הרגשתי שזה לא צודק!!

הרי הוא נראה כ"כ שמח בטלויזיה, איך זה יכול להיות?!!..

אמא אמרה לי שאני אלך לשטוף פנים ושאני חייב ללכת לביה"ס..

עשיתי מה שאמא אמרה והלכתי לתחנה. בדרך ראיתי אנשים עצובים, בתחנה היו כמה ילדים שצחקו והשתוללו אבל הרבה היו עצובים. או אולי אפילו כועסים...?

שהגעתי לביה"ס היה טקס על הבוקר שהמנהלת דיברה על הרצח.. אני לא אשכח שהורידו את הדגל לחצי התורן והקריאו יזכור, ושרו שירים, הדליקו נרות ובעיקר בכו.. הרבה בכו.. כאילו, שאבא שלהם מת. שחלק מהם הלך ולעולם לא יחזור.. פשוט - מת...


12 שנים חלפו והיום אני בן 20.

אני משרת בצה"ל ואני חייל מן השורה.

גדלתי והתחנכתי על ההיסטוריה העקובה מדם של מדינת ישראל, על ההבנות והמלחמות האידיאולוגיות בין דתיים לחילוניים, על הטרור ועל מלחמת הקיום שלנו מול הערבים, על פועלו ומורשתו ובעיקר, על הירצחו של רבין.

הדבר המכעיס ביותר בכל האירוע הנורא הזה, שרצח אותו יהודי. יהודי שפל בעל מניעים והשקפות אידיאולוגייות השונות משל רבין.

למה הוא רצח אותו? כי רבין רק רצה ללכת להסכמי אוסלו ולחתום הסכם עם הפלשתינאים. נורא כל-כך?? קשה כל-כך?? הוא רק רצה להפסיק את המלחמה הארורה הזאת!!! הוא רק רצה להפסיק לראות דם!! ובצורה אירונית ביותר, משום שרבין רק רצה להפסיק את שפיכות הדמים, הוא שילם על כך בדמו..

פשוט.. בלתי נתפס..

לא הוגן.

פשוט.. רבין, כבר לא.


יצחק רבין ז"ל, 1922-1995

 

חתימת הסכם אוסלו "שבגללו" הוא איננו עוד...

 

ופשוט...

נכתב על ידי , 24/10/2007 15:41   בקטגוריות אנשים, הרהורים, יום-יום, להיות או לא להיות? אני וחיי, מחשבות, משפחה, סתם..., פילוסופיה והעולם הגדול, שונות, שירים, אהבה ויחסים, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, בחירות 2006, ביקורת, בית ספר, מפגשי ישרא-בלוג, סיפרותי, עבודה, פסימי, צבא, שחרור קיטור, יצחק רבין  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 39




הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייו של ג'וקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייו של ג'וקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)