כמה זמן שלא עידכנתי... וואלה לא יודע לאן נעלמתי אבל מה שבטוח, איבדתי את עצמי.

כבר לא יודע מה קורה איתי, מה אני עושה מסביב, מה הולך עם החברים... הכל השתנה...

שבוע שעבר היה שוב אירוע טקס סיום חובלים בבסיס והיה דווקא סבבה. ראש הממשלה החליט שהוא מגיע וכך גם שר הביטחון והרמטכ"ל. פעם ראשונה שאני רואה את שר הביטחון והרמטכ"ל בתפקידם החדש יחסית. לא ממש התרגשתי כמו הרבה אנשים שם. וואלה לא לא מלהיב או מעניין אותי לראות אותם או אפילו לדבר איתם, או שאפילו אני יגיד לכם עוד יותר, שהרמטכ"ל משחרר אותך מהצדעה. הרבה התרגשו מזה, ואני? בקטנה..

סופ"ש שעבר ההורים החליטו שהם טסים לטורקיה ומשאירים את כולנו מאחור. אח שלי הגדול היה בעבודה כל הזמן, אח שלי הקטן היה בעבודה של חופש גדול ובעיסוקים שלו ולמרות שאני בצבא וחזרתי כל הביתה ב-7 בערך, הייתי צריך לשמור על אחותי הקטנה, לשטוף את הבית,לעשות כביסה, לקפל ת'כביסה, לשטוף כלים, להכין אוכל, לסדר את כל השטויות שמסביב, ולגהץ את המדים.. ותכלס?.. הרגשתי כמו זונע תאילנדית.. אבל אין מה לעשות, כמו שאומרים, אם כבר טוחנים אותך, אז טוחנים עד הסוף.

תחילת השבוע עבר די קשה כי כמו שאמרתי הייתי צריך לטפל באחותי ובכל הסידורים ובתוך כל זה הייתי צריך להיערך לביקורת לילה בבסיס. ביקורת לילה זה אומר שנכנסים לכל משרד/חדר/מחסן בבסיס ובודקים אם הכל כשיר ותקין מבחינת ב"מ (בטחון מידע). זאת ביקורת שנערכת בשעות הלילה המאוחרות והייתי חייב לישון בבסיס ואיפה אני יתקע עכשיו את אחותי הקטנה?.. אצל חברה.. נו טוב /:

הביקורת עברה על הפנים. כמעט כל חדר בבסיס היה טעון שיפור מסוים. לימדנו אותם לקח בזה שהחרמנו הרבה חומר סודי/סודי ביותר וכלי נשק. פעם הבאה יהיה טוב, אני מקווה..

באמצע השבוע היה טקס מסוים בבסיס ואתם יודעים איך זה, מגיעים משפחות, חברים.. בתוך כל הכנסת המשפחות לאירוע הייתה תקרית קשה שבה רכב הצליח להיכנס לבסיס ללא אישור וחלק מכל זה היה באחריותי/אשמתי. התברר שהאנשים שנכנסו לבסיס הם אח וחבר של האח, של חיילת מהבסיס שהמפל"ג לא התייחסה אליה מספיק טוב והם באו "לסגור חשבון".. כאשר הם הגיעו אליה היא הקפיצה כוננות ועצרו את החבר'ה האלה והוציאו אותם על טיל מהבסיס. יום לאחר מכן היה תחקיר על האירוע מול ס. מ. הבסיס שבמהלכו חטפתי צעקות ולא קצת עלבונות אבל בסוף המפקדת שלי שיכנעה אותו לא לעלות אותי למשפט. יייששש!!!!!!!!! :)

סוף סופ"ש שעבר חטפתי עצבים על חבר שלי על החוסר יחס שלו כלפיי, וזה בנאדם שאמור להיות החבר הכי טוב שלי. קיצר התכתבנו בהודעות או יותר נכון אני שלחתי לו כמה הודעות והוא אמר שיידבר איתי על העניין ועד עכשיו לא יצא לנו לדבר וכל הסופ"ש הזה התנהגנו כי לא קרה כלום והכל פסדר וניסיתי להזכיר לו ת'קטע הזה והוא אמר שנדבר אבל אני לא דביל. הוא מנסה לגרום לזה שנשכח מכל העסק וזה דבר שמפריע לי הרבה מאוד זמן... מקווה שיבין אותי... :(

היום כמה חברים נסעו לים לחגוג יום הולדת לחבר אחר שלנו, שהיה לו באמצע השבוע. לא יכולתי ללכת לים בגלל שיום קודם החלטנו שאנחנו יוצאים לסרט ואני ועוד חבר (כן, אותו אחד מלמעלה) החלטנו שאנחנו אוכלים Domino's Pizza, סתם כי שנים שלא אכלנו, בכל מקרה זה גרם לי לבחילות והקאות וכנראה שיש סיבה ששנים לא אכלנו אז כל הזין!~@#!#? לא הלכתי!!@#! טוב נו... |:

מחר יש לי טקס מאוד גדול בבסיס דבר שאומר שאני הולך לטחון לא מעט עד מאוחר מאוד בלילה ויום אחרי זה אני נוסע למרכז הקונגרסים כדי לעזור בסלקציה בכניסה של האירוע וזה הולך להיות עד מאוחר.. הקוצור, נישן קצת בבסיס, למה לא...

'תופעת ההשתמטות מהצבא'

אני מוקיע כל מחשבה, רצון, החלטה או שאיפה של כל יהודי שחי במדינה להשתמט מהצבא. זה מעשה לא אחראי בעליל ומעשה הגורר אחריו חרפה לאותו אדם שמבצע אותו. כולנו חיים במדינה הזאת ולכולנו החובה האזרחית והאישית לתרום למאמץ המלחמתי לשמור על השלום והביטחון במדינה מפני אינספור האויבים הרוצים לחסל אותנו.

לא תומך בחוק טל.

לא תומך במשתמטים הרוצים פטור מהצבא כדי להיחשף לתקשורת ולהיהפך למפורסמים על חשבון מותם של חיילים אחרים.

לא תומך בסרבנות מתוך הצבא.

קומו ושרתו את המדינה, עזרו לחזק את הגבולות, סייעו בהעצמת הצבא על כל היבטיו, כי אין לנו, ארץ אחרת.

שבוע טוב... :)