לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2007

קולות של מלחמה..


מלחמה - היא מאבק אלים ממושך בין גופים מזויינים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, על מנת להכניע את האויב, להשמיד אותו או לגרום לו לקבל את דרישות המנצח. מלחמה היא אסון מעשה ידי אדם, בכל מלחמה נהרגים אנשים רבים, נפצעים והופכים לנכים ויש נזק לרכוש ולסביבה.

 

12/7/2006, פורצת מלחמת לבנון השנייה ואני משרת בחיל הים הישראלי ומשתתף במלחמה הראשונה שלי כחייל. התגייסתי חודשיים לפני כן ולא הייתי מודע לכך שחודשיים לאחר מכן אני אמצא את עצמי בעורף הישראלי, תחת מטחי הפגזים של אויב החיזבאללה שמעבר לגבול הצפון הבוער. אני משרת בחיפה. לעולם לא אשכח את עשרות האזעקות שנשמעו באותו חודש של מלחמה שבעקבותיהם רצנו כמו מטורפים למקלטים בבסיס כאשר הקטיושות שורקות לידנו ואנחנו רק מתפללים שקטיושה אחת בודדה לא תתפוס ותחסל אותנו.. המלחמה הזו הייתה קשה לכולנו: לחיילים שחצו את הגבול אל לבנון וסיכנו את חייהם למען ביטחון המדינה, לחיילים האמיצים ששירתו בקו הגבול וירו ללא לאות לעבר המשגרים, לחיילים ששירתו בעורף הישראלי כדי ליצור תמונת מודיעין, ביטחון וסיוע לאזרחים ולחיילים שמעבר לגבול.. כולנו היינו שלובים זה בזה במלחמה על חיינו. מאוחדים.

ועכשיו - נשמעים קולות של מלחמה מצד סוריה, מדינת אויב שכנה שנמצאת מצפון למדינה ומתחמשת בצורה אדירה כנגד מלחמה צפויה ואפשרית בקיץ הנוכחי, חיזבאללה אשר מתחמש ומראה יציבות לאור המלחמה האחרונה, עזה ממערב למדינה שנכבשת ע"י האויב החמאסי שקורא להשמדת ישראל בכל דרך אפשרית, ואיך אפשר שלא לשכוח את איראן שנמצאת כמה מדינות מזרחה לנו, שמתחמשת בנשק גרעיני טקטי וקוראת למחיקת מדינת ישראל מהמפה.

ואני שואל את עצמי, כמה אפשר!! כמה מלחמות עוד אפשר עד שנמצא את השקט הנפשי והפיזי לחיות בשלום, שני עמים, מדינה אחת. מלחמה לא מובילה לשום דבר חיובי. היא רק הורסת, משמידה, רוצחת ומכאיבה לכל צד אפשרי שנלחם בה.

אני מתפלל, מתפלל חזק, שהקיץ הזה לא תהיה מלחמה. לא יכול יותר לראות אם שבוכה על קבר בנה. על ילד שבוכה על כך שאבא לא יחזור יותר הביתה. על משפחות שלמות שנהרסות. על מדינה שמתאבלת ונלחמת לשמור על עצמה בחיים. על מדינה פגועה, שסועה ומחוררת מירי כדורי הברזל ופגזי המתכת שממלאים אותה.

באם תהיה מלחמה, אני מתפלל לכך שכל חיילנו יחזרו הביתה בשלום משדות הקרב. שכל אזרחי המדינה יוכלו למצוא מחסה בזמן ירי תותחי האויב לעברם. שננצח כל שאנחנו יכולים כי אנחנו יכולים. שאתה - האזרח או החייל - תשמרו על עצמכם, על הסובבים אתכם ותחזרו הביתה, בשלום, לאנשים שמחכים לכם בבית.

 

הוספתי איזה שיר שנורא מזכיר לי את תקופת המלחמה ואני אוהב אותו באופן כללי:

 

מישהו לרוץ איתו / דניאל סלומון

 

עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני גם לי מגיע
שיהיה מישהו כאן קרוב
יחבק וירגיע
אחד אחד את השדים במלחמה הזאת
אחד אחד את הפצעים שלא נותנים לחיות

מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד
ולא נפסק

עכשיו תורי
עכשיו תורי לא לכאוב
עכשיו אני גם לי מגיע
מישהו שלא ייתן לעזוב
הוא יילחם וינצח
אחד אחד את הקרבות במלחמה שלי
הוא יחבר את החלומות השבורים שלי

מישהו להיות איתו ביחד לא לחוד
מישהו להיות איתו ללכת לאיבוד
מישהו לרוץ איתו בגשם החזק
שבתוכי תמיד יורד
ולא נפסק

עכשיו תורי
עכשיו תורי לאהוב
עכשיו אני
גם לי מגיע

נכתב על ידי , 16/6/2007 18:45   בקטגוריות אנשים, הרהורים, טיפים והמלצות, להיות או לא להיות? אני וחיי, מחשבות, משפחה, סתם..., פילוסופיה והעולם הגדול, שונות, שטויות, אהבה ויחסים, אופטימי, אקטואליה, בחירות 2006, ביקורת, סיפרותי, עבודה, פסימי, צבא, שחרור קיטור  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 39




הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לחייו של ג'וקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על חייו של ג'וקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)