שפתחתי את הבלוג הזה לפני חצי שנה כמעט, התחלתי לחשוב מהם המטרות שבגללם פתחתי את הבלוג.. עלו לי שניים עיקריות: לשפוך את שיש על הלב ולהכיר מישהי למטרת קשר ויותר.. בינתיים, חצי שנה אחרי, אני שופך את כל מה שעובר עליי בפני אנשים שאני לא מכיר, משקיע ומעצב את הבלוג, מתייחס אליו כאילו הוא הילד שלי.. אני עד עכשיו רוצה לחשוב שאת המטרה הראשונה שלי אני משיג. משיג מתוך כך שאני פשוט כותב את מה שאומר לי הלב. אבל יש לי בעיה.. זוכרים שאמרתי שעלו לי שני מטרות עיקריות?.. אז אחת כמו שאמרתי - יש. אבל השנייה - פשוט אין. היום נורא קשה להכיר מישהי שבאמת תרגיש שאתה מתחבר אליה.. שהיא משלימה אותך ולהיפך.. מישהי שבאמת תקום כל בוקר, תרים אליך טל' ותגיד: אני אוהבת אותך. אני לא יודע איך להתחיל. אני מנסה להכיר בנות דרך פה, דרך המקושרים, דרך האייסי, המסן.. וזה פשוט לא הולך יותר מידי לכיוון שאני רוצה.. אני רוצה מישהי שאני יוכל לאהוב אותה ואני יודע שאני יכול לאהוב ברמות מסוכנות.. מישהי שתתקשר אליי כל בוקר ותשאל איך ישנתי.. דברים קטנים כאלה.. אני מרגיש שהפרק הזה בתהליך ההתבגרות שלי ממש חסר וממש מפספס את עצמו. יש לכמה חברים שלי חברות משלהם.. ואני רואה איך זה ואני אומר: אני רוצה גם מישהי לאהוב.. אבל אני לא הופך את זה לתחרות. אני מניח שזה יגיע, אז זה יגיע. אבל אני רוצה שזה כבר יהיה פה.. אין לי בעיה להתקדם בכל קצב שבעולם, אבל שתהיה מישהי שאני יוכל להתקדם איתה. מקווה למצוא את האחת שלי.. את האחת, שאני אתן לה את העולם..

האחת?.. איפה את?..