כבר כמעט חודשיים מאז שכל העניין הזה התחיל .מאז שאיבדתי משהו גדול וכבר אי אפשר להחזיר אותו
כבר חודשיים שהדבר הגדול הזה לא איתי אבל הוא כמו ענן שנמצא סביבי כל הזמן ומוריד עלי גשם וברד וקור ואימה,ענן שנמצא רק מעליי.
כבר חודשיים להתאבל ,כבר חודשיים בלי להיאהב בלי לאהוב.
כבר חודשיים של עצבים ,עצב
שנאה,כעס
ייאוש,דכאון
צומת דרכים ענקית .
ילדה בשמלה לבנה עם דובי של i love u בחורף מלא ממטרים שלא נגמר,עומדת שם לבד באיזה צומת ואין דבר סביב מלבד בתים,בתים ושלוליות .
אין אדם שיעבור וישאל את הילדה בשמלה הלבנה אם היא צריכה שמלה לבנה חדשה ,אם היא צריכה דובי i love u חדש מאדם שיאהב אותה שוב,אם היא צריכה מקום מחסה חדש,אם היא צריכה מישהו חדש בעולם הזה שישמור עליה עד שתהיה מוכנה לצאת לעולם הגדול,
אין אדם שיהיה איתה באמת, המשפחה שלה איננה ,חבריה מן רואים ולא רואים אותה .
דובי i love u כבר לא ממש איתה והיא מחליטה להיפרד ממנו
ואז היא לבד עוד יותר בשמלה לבנה רטובה ומלוכלכת ממש בתוך כל דמעותיה וגשמי החורף שלא נגמר.
והיא לא יודעת לאן ללכת,היא אבודה,היא ילדה היא לא זוכרת מה היא הייתה ומה עשתה לפני שהגיעה לצומת הדרכים הזו.
הילדה הזו צריכה מישהו שיאהב אותה מכל הלב,שיוביל אותה לאיזשהי דרך,כבר לא משנה לה אם דרך טובה או לא טובה,העיקר שתצא מהמבוי הסתום שבו נתקעה. הילדה הזו צריכה לחיות מחדש -רנסאנס ,להתחיל הכל מחדש . הילדה הזו -זה לא המקום שלה.
הילדה הזו כמו מכסה של סיר מאותה חברה אבל לא אותו גודל. הילדה הזאת לא מתאימה כאן לאף אחד ואף אחד לא מתאים לה .
הילדה הזו-בגלל שהיא ילדה-היא אופטימית .
מחכה ומחכה ומחכה
אם זה ייקח שבועות,חודשים,שנים-היא תחכה .
היא יודעת שמישהו יגאל אותה מייסוריה,היא לא יודעת מי..
היא יודעת שכבר אין דרך חזרה אחורה,כי היא כבר לא זוכרת מה היה...
היא יודעת שהוא ויתר עליה,נטש,זרק אותה לכלבים .
יש בה משהו מבפנים שאומר לה שהתאכזרו אליה והיא צריכה להמשיך בדרך..היא יודעת את כל זה
אבל היא ילדה-היא לא יכולה ללכת לבד
אני היא הילדה הזו .
הילדה שמחכה בסבלנות למישהו שיגיד לה שאני אוהב אותך ויתכוון לזה.
שנה שלמה הייתי בגלגל-למעלה,עכשיו אני ממש ממש למטה
מתי אני אגיע למעלה -שוב ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
