Hold it, Be still for a moment..

I'm dying to catch my breath
Oh why don't I ever learn?
I've lost all my trust,
though I've surely tried to turn it around

Can you still see the heart of me?
All my agony fades away
when you hold me in your embrace

Don't tear me down for all I need
Make my heart a better place
Give me something I can believe
Don't tear me down
You've opened the door now, don't let it close

I'm here on the edge again
I wish I could let it go
I know that I'm only one step away
from turning it around

Can you still see the heart of me?
All my agony fades away
when you hold me in your embrace

Don't tear me down for all I need
Make my heart a better place
Give me something I can believe

Don't tear it down, what's left of me
Make my heart a better place

I tried many times but nothing was real
Make it fade away, don't break me down
I want to believe that this is for real
Save me from my fear
Don't tear me down

Don't tear me down for all I need
Make my heart a better place
Don't tear me down for all I need
Make my heart a better place

Give me something I can believe
Don't tear it down, what's left of me
Make my heart a better place
Make my heart a better place

 

חזרתי, אני בישראל שוב.

ציפיתי שהחזרה שלי לפה קצת יותר תשמח אותי, וגם ציפיתי שהנסיעה שלי לשם תהיה סיוט.

מן הסתם, אף אחד מאלה לא באמת התגשם.

אני שמחה לחזור, בגלל האנשים.

רק בשביל הרגע הזה שבו אני רואה את הפרצוף שלהם, שאליו כל כך התגעגעתי, רק זה היה שווה את ה-3 שבועות שהייתי שם- הרחק מכאן.

אבל מה שבא אחר כך, כשכבר זה לא מיוחד לראות אותם ולא לשמוע את הקול שלהם..

זה כבר חזרה לשגרה, כאילו כל הנסיעה הזאת בכלל לא הייתה.

אבל אני מניחה שזה מה שאמור להיות, זה מה שאני אוהבת.

אחרי כל כך הרבה זמן שהייתי רחוק מהחיים שלי, רחוק מהחברים ומהבעיות.. לחזור לזה ברגע אחד זה פשוט מרגיש שונה..

אני מניחה שפשוט צריך להתרגל לזה.

בכל מקרה, ה-3 שבועות האלה עברו עליי מדהים.

אולי התקופה הכי טובה שהייתה לי בכמה שנים האחרונות..

הכרתי שם כמה אנשים, והתחברתי לאחת מהם במיוחד.

אני מקווה שפעם הבאה שאני אטוס לשם אני אוכל למצוא אותם שוב..

הספקתי הרבה יותר ממה שחשבתי שאני אספיק..

הספקתי להכיר את המשפחה שלי, סוף סוף.

חוץ מזה- בזבזנו המון כסף על קניות, שיחקנו באולינג, הלכנו לקולנוע, החלקנו על הקרח, התגלשנו על "סאנקי", הרגשתי את אווירת חג המולד, הייתי בכנסייה פעמיים, הרגשתי מזה טמפ' -20, הייתי בקרקס, רכבתי שם על איזה סוס, קניתי מתנות, שתיתי יותר תה ב-3 שבועות האלה ממה ששתיתי בכל החיים שלי, שיחקתי בפלייסטיישן של סבא שלי.. ועוד המון.

רוב הדברים שלקחתי למקרה של שעמום פשוט שכבו במזוודה שלי כל הנסיעה.

ניסיתי להתחבר כמה שיותר למחשב ולאנטרנט- לענות לאנשים על מיילים [שרובם לא קיבלו אותם><"], לעדכן קצת בפייסבוק, ולקרוא כמה פוסטים של אנשים..

פשוט כדי שלא באמת יורגש שטסתי, אני מניחה שהרוב באמת לא הרגישו.

בכל מקרה, כמה תמונות משם:

הקרקס:




כמה תמונות שאני מופיעה שם OO"

ישראל:


ב-11 כמעת בחצות נחתתי בת"א, התקשרתי לכמה אנשים, חזרתי הביתה והלכתי לישון.

יום אחרי בערב יצאתי לפגוש את ולדה אילנה ומישל.. היה כל כך טוב לראות אתכן שוב, אין לכן מושג.

הבאתי להן את המתנות שסחבתי מבלרוס, ביחד עם שלג שהבטחתי לולדה. D:

המ אחר כך הלכנו פגשנו עוד כמה אנשים, התעדכנתי בכמה דברים, טיילנו קצת ובסוף הלכנו הבית.

יום אחרי ביליתי את רובו עם קארין, התגעגעתי אלייך 33333>

בערב הצטרפו אלינו רומה ולואיס, היה אדיר. D:

כמה תמונות שיסבירו את הערב-

המ וזהו.

היום אין לי מושג אם אני אצא מהבית, מחר אני ועוד כמה הולכים לברך את ווסיה אולי, וביום שישי אני אצא לפגוש עוד כמה אנשים שלא פגשתי..

מי שהתגעגע או שסתם בא לו להפגש או משהו, בכיף.

אני לא יכולה לשבת בבית, זה משגע אותי.

AMjAk