לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


הזיות בלבן.

Avatarכינוי:  פֶּטֵל

בת: 39

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

השלמות, שליין ושולם.


נתחיל בהודעה משמחת (אמג, כתבתי מסמכת. מה נסגר איתי?!) - מיטת הוחצי החדשה של ג'ק סוףסוף מצאה דרכה אליו הביתה. ^^ חנכנו, ואנחנו מרוצים.

 

ועוד משהו מגניב שקרה ולא יצא לי לכתוב עליו בגלל כל הקטעים האקראים שפרסמתי לאחרונה (ככה זה כשאין פרטיות לכתוב פוסט ארוך. אז מה שיש 3 מחשבים בבית?), זה העובדה שהיינו במקס ברנר! הו, god. כמה שטעים שם. קפצנו לשם כשליזי והבלונדה היו במרכז לסופ"ש נדיר במיוחד, ונהננו מכל רגע (חוץ מזה שהיה חם, מה שקצת הוציא את הכיף מלשתות משקאות חמים). אבל זה בהחלט מקום מעולה.  


וגם גילינו, לא באותה פעם, גלידרייה מעולה. אבל אני לא אגלה איפה. ^^ 


ביום ראשון הצטרפתי לחבר למפגש פורום שהוא מנהל. היה נרגילה, היה מוזיקה, היה בחור נחמד עם אופנוע, היה פיצה - היה כיף. הרבה יותר ממה שציפיתי, למען האמת. 


ועכשיו, לדבר העיקרי שקרה לי לאחרונה. נסענו, ג'ק ואנוכי, אתמול לאולפני הרצליה לצילום הפיילוט של התכנית החדשה של ליאור שליין. לייט נייט בשם "הלילה". זה מין שילוב מוזר בין יאיר לפיד (רק בלי הרפיוטיישן) ויצפאן (רק בלי החיקויים, תודה לאל).


פרט לא חשוב אבל מגניב: מצאתי מכסה לאמפישלוש. סיפור המכסה: אי שם בתחילת החורף איבדתי בב"ש את המכסה של האמפישלוש שלי (נו, זה שסוגר את הUSB).כמובן שישר הודעתי לכל מי שאני מכירה שכשהאמפישלוש שלו נשבר אני מקבלת את המכסה. זה לא קרה. מה שכן קרה זה ש3 חודשים אחרי זה, חציתי את הכביש ליד הבית במקום קצת שונה מבד"כ ונחשו מה ראיתי שוכב דרוס ליד המדרכה - המכסה שלי. טוב, בסדר, חצי ממנו (מה שרק מוכיח שלא באמת מנקים את ב"ש).

אבל אתמול (!!), בעודי הולכת לסבא להלוות את האוטו, מצאתי בגינה ציבורית מכסה שלם, יפה, שחור ואימצתי אותו. ^^ סוף טוב, הכל טוב. (ולusb לא קר יותר) 


בחזרה לצילומים: 

הגענו 10 דקות לפני הזמן, וחיכינו כ40 דקות עד שהכניסו אותנו. בזמן שחיכינו קרו דברים מעניינים. קודם כל, אביב גפן עבר לידי (מתעלפת). ראינו את קובי אריאלי, ליאור שליין ואבי גרייניק. ו, הכי מעניין, קיבלתי סמס מחברהשלטמפוס (אקא ג'יין/השטן - תלוי באיזה תקופה של הבלוג). "אני חושבת שאנחנו צריכות לדבר. מסכימה? מתי נח לך?" אמרתי לה שמחר (ז"א היום) בבוקר, ושלאחרונה בדיוק חשבתי להציע לה את אותו הדבר (באמת חשבתי על זה, רק לא מצאתי דרך). סיכמנו שהיא תסמס לי היום אחרי העבודה שלה. מי יודע, אולי זה יגמר. 


קיצר, 40 דקות אחרי שהגענו נכנסנו פנימה (לא מהכניסה הרגילה), קיבלנו את ההנחיות הרגילות מניר (עם דגש על זה שזה פיילוט), תורגלנו לצעוק "כמה חם היה?" וליאור עלה.



ליאורררר שלייייין !


 עשה טיפה צחוקים על כמה שהוא נראה מגוחך בחליפה, הציג את דני סידס, ירד מהבמה, ואבי גרייניק ולהקתו התחילו לנגן. הם ניגנו 4 פעמים בלופים את מה שכנראה הפתיח של התכנית. אחרי הפעם הרביעית התחילו אשכרה לצלם ליאור עלה, עשה את הקטע של כמה חם היה (הקהל לא באמת צעק, כי דני סידס התלהב מדי) והלך לשבת מאחורי השולחן.





 

הם עשו כמה משחקים דביליים, כשכל פתיח זה פשוט אבי גרייניק שר את הכותרת, והתחילו להעלות אורחים. קודם כל, דודו טופז. וואו, האיש הזה נוראי. הוא לא מצחיק, לא אינטליגנטי במיוחד אבל כ"כ חושב את עצמי. מטריד ממש. 





 

אחרי דודו טופז האורח הבא היה אביב גפן (ווהו). ליאור צחק עליו שהוא נהיה נינט, וששבוע הבא יוצא אלבום חדש שהוא כתב, הלחין, הפיק, בעצם הכין מכלום - של נינט. הוא גם צחק על איזשהי שורה מהסינגל הראשון של נינט, ואביב אמר שהוא לא מוכן לפרש אותה - לדעתי גם הוא לא יודע. לצערי הרב הוא לא שר כלום, ואנחנו עוד התמקמנו כך שנוכל לראות את הלהקה ממש טוב. 









אחרי אביב ליאור הזמין את סמדר פרי, כתבת לענייני ערבים של מעריב/ידיעות (לא באמת מבדילה ביניהם). וגם ראיון איתה ליאור הצליח להפוך למצחיק איכשהו. בזמן כל הראיון איתה הסתובבתי מדי פעם אחורה כדי לבהות באבי נוסבאום וארז שלם שישבו עם ההפקה. ארז שלם בהה בי בחזרה. :|




בסוף התכנית הביאו את האורח המפתיע, אבא של גורי (יוסי אלפי?). ליאור צחק איתו על פסטיבל מספרי סיפורים ("למה זה משודר ב4 בבוקר?", "זה לא, זה מתחיל ב12. אבל אתה קם ב4 בבוקר וזה עדיין משודר!"). ובסוף התכנית אבי גרייניק "סיכם" בשיר את התכנית שהיתה.




נוסבאום ושלם בתמונה פפרצית משהו


משם ניסינו להגיע לסינמה סיטי. לא הצליח. ניסינו להגיע הביתה בשלום. לא הצליח. אל תבינו לא נכון, הצלחנו להגיע - רק בדרך עקיפה. כרגיל. אם אני נוהגת מהרצליה, יהיו סיבוכים. בערך ב9 ומשהו הגענו לג'ק הביתה, כאשר כל הדרך מהבית של סבא עד אליו הועברה בשיחת עדכונים עם ליזי. גילינו שאנחנו רעבים (אכלנו בבוקר במק', וזהו) ויצאנו לאחת השכונות המסוכנות בעיר כדי לאכול פיצה. כל הזמן עם עין על האוטו (פעם קודמת שהייתי שם, שברו לאוטו של טמפוס חלון ופרצו לאוטו).

אז זהו, על אתמול. היום גם כן היה מעניין, רק בלי סלבריטיז.

 

קמתי בבוקר לגלות שג'ק שוב נעלם, גם הפעם כדי להסיע את אבא שלו לעבודה (כדי שיהיה לו אוטו במהלך היום). רק שהפעם הוא גם אסף חבר שלו בדרך, אז קיבלתי התראת "קומיתתלבשי" של 15 דקות, שבעצם הפכו ל45 (ב30 סידרתי קצת את החדר שלו, שיהיה בו אשכרה מקום ל3 אנשים). הוא והחבר הגיעו והדליקו נרגילה. כן, נרגילה ללא ארוחת בוקר איז נוט בריא. אז שילבתי את זה עם קורנפלקס.

 

ב10:30 הם הקפיצו אותי ונסעו ללשכת גיוס, ואני הלכתי לשהות בבית. בקצת לפני 2 קיבלתי סמס מג'יין  שהיא סיימה לעבוד וקבענו להפגש בארומה שליד הבית שלי. הגענו, קנינו אייס ארומה וישבנו לדבר.
היא העלתה כמה נקודות די מעניינות. לדוגמא, מסתבר שהכל התחיל מזה שפעם - כשהם היו ביחד בפעם הראשונה - הזמנתי את טמפוס לישון אצלי, בלי לדבר איתה על זה קודם. אז זה נראה לי ממש לא ביג דיל (גם הנחתי בהתחלה שהוא אמר לה, מה שהופרך כשבאמצע הלילה היא התקשרה אליו ורק אז הוא דיווח לה שהוא אצלי ומתכנן להשאר), וכנראה שלה זה הפריע המון. עכשיו אני גם יכולה לראות למה, כי עכשיו (בחודשים שאני עם ג'ק) אני אשכרה יכולה לראות איך זה לאהוב מישהו באמת. הבעיה היא, שאם היא היתה מדברת איתי על זה אז, הכל היה נפתר בלי בעיה. אבל היא לא. ודברים קטנים וגדולים כאחד הלכו והתווספו לזה. הנסיעה שלי איתו לאילת (כשהם לא היו ביחד), או זה שהיה נדמה לה שאני עושה איתו דברים אחרי שאני מוודאת שהיא עסוקה וכו'. ובאמת, עכשיו מנקודת מבט שונה (עם יכולת השוואה לקשר שלי עם ג'ק) אני מבינה שעשיתי כמה פאשלות.
אז התנצלתי. מכל הלב, בלי ציניות, בלי גלגולי עיניים. התנצלות כנה שכזו.
ואני מקווה באמת שהיא האמינה לי. כי לשתינו היו חששות דומים בנוגע לשיחה הזו, שאנחנו בעצם סתם נטחן מים ובסופו של דבר היא לא תאמין לכל ה"הצטדקויות" שלי. אבל היא אומרת שהיא כן קיבלה את ההתנצלות, אז אנחנו פשוט נקווה לטוב.
מה שכן הסכמנו עליו, זה שבסופו של דבר הכל נובע מבעיות תקשורת. שיחקנו במשך הרבה מאד זמן טלפון שבור כשטמפוס תקוע באמצע. והוא לא בנאדם מבריק בקטעים כאלה (כן, בנאדם שמתקשר לחברה שלו יום לפני שהוא חוזר מהבסיס אחרי שבועיים בצבא ואומר שאולי הוא סוגר גם את השבת הזו וגם את הבאה רק כדי לבוא למחרת בהפתעה, הוא לא בנאדם מבריק), אז הטלפון נשבר עוד יותר.

 


אז כמו שאמרתי, נקווה לטוב.
נכתב על ידי פֶּטֵל , 29/8/2006 19:39   בקטגוריות יום שכזה., משחק מכור :), פטל בדרכים  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של פטל* ב-2/9/2006 11:12
 



תמונות יקיריי, תמונות.


ושוב, ספויילרים וכל זה ..
הפעם הכל צולם במצלמה של בלונדה, חסרת הפלאש ובעלת הנטיה לורוד. 
חלק מהתמונות הצלחתי לשפר בפוטושופ, להוריד את הורוד ולהבהיר קצת, וחלק נשארו ורודות לא משנה כמה ניסיתי.
לא נורא, לא הצבע קובע.

משחק מכור
המשחק שבו כולנו יוצאים מפסידים 
(חוץ מהקהל)


תומש, גורי ויד.


תומש וגורי שמנסה להבהיק מאחוריו.


שי אביבי, שכבר בלי זקן, תודה לאל. הוא החליט משום מה להביא את הכלבה הנורא גדולה שלו לצילומים, וכך התגלה שליאור יש לא אוהב כלבים, ערבים ועוד משהו. ותומש החליט שהוא שילוב של שניהם.


מוקי עושה עינים לגורי.


סתם מוקי שכזה...


תאוריה שעליתי עליה בזמן עריכת התמונות. לא מחמיא, ממש לא.


התחת השקסי של ליאור.
(הוא היה ממש שם, לא יכלתי להתאפק)


ליאור מהגג.
מסתבר שלפני התכנית הם לא סיימו את כתיבת כל הפאנצ'ים, 
אז ליאור רצה לדחות את הצילומים בכמה שעות כדי שהם יסיימו. התגובות לא היו מעודדות.


ליאור בוהה בחינניות לעבר המצלמה.


גורי מחזיק גיליון של "הזמן הוורוד", עיתון ההומואים.


הפאנל. קצת ורוד יותר מבד"כ.


"מי זה? תאום של תומש?"
"לא, מוקי."
"הכלב של תומש?"
[לא באמת קרה.. ^^]


בשלב כלשהו גורי ראה אותי מצלמת ובא לקחת לי את המצלמה בצרחות של "no cameras allowed! no video taping!" 
אז הוא לקח את המצלמה וצילם את עצמו ככה, אח"כ אותנו בקהל (משום מה בתמונה של הקהל אני מקופלת, כנראה צחקתי)
ואח"כ הוא בא כביכול לצלם בתוך המכנס שלו והסתפק בלצלם לעצמו את הפיטמה. (אזהרה: תמונות קשות!) 
אח"כ הוא גם רץ בין שאר חברי הפאנל בתלהבות והראה להם את זה.


עינב גלילי לבשה שמלה ממש, אבל ממש, יפה ! 
חבל רק שזה היה מיותר לגמרי כי ראו אותה רק מאחורי השולחן. 
(אה כן, השמלה גם היתה שקופה. כמה נהדר... לנו)



איש עם מצלמה. 

חוץ מזה יש עוד 3 תמונות שאני לא אפרסם כאן, תמונה שלנו בקהל, תמונה של טמפוס עם עינב גלילי ("היא מריחה טוב") ותמונה של בלונדה עם תומש ("האחים הקטנים שלי הולכים לסגוד לי!"). 
אם מישהו ממש רוצה את התמונה של הקהל, למרות שלא באמת מובן לי למה, יש לכם דרכים להשיג אותי.

שלכם, לא מבינה למה הכל יצא במרכז,
פטל.

נכתב על ידי פֶּטֵל , 4/9/2005 11:01   בקטגוריות משחק מכור :)  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של esenbi ב-18/9/2005 13:13
 



"מה, סודוקו? לא, אני לא רעב."


עשויים להיות כאן ספוילרים למשחק מכור. אבל למי באמת אכפת?

זו היתה אחת מבין הבדיחות שאיתן פתח איש המערכת יונתן ברק (השם אינו בטוח, אנחנו עדיין מנסים להזכר) את הצילומים של התכנית האחרונה של משחק מכור, שצולמה ביום חמישי (שלשום). כמובן שטמפוס, ליזי ואנוכי כבר אורחי כבוד (אפילו שגורי ממשיך לבלבל אותי עם ג'יין. שכבר לא.).
"ברוכים הבאים למשחק מכור, או איך שאני קורא לזה - אנטרטיקה." התחיל יונתן את הסטנאפ הקצר שלו. חוץ מבדיחת הסודוקו ("לא הבנתי למה מעריב פתאום מפרסמים את לוח הכפל, ועוד עם שגיאות!") הוא גם הזכיר את חנוכה ("היוונים באו, זיינו אותנו, אנסו לנו את הנשים, שרפו את בית המקדש. אבל היי! השמן החזיק יותר זמן ממה שחשבנו, בואו נחגוג!") וסגר את המופע בידיעה טריוויאלית חשובה: "זכרו, צחוק הוא התרופה הכי טובה! אלא אם כן אתם אסמתיים, ואז ונטולין זו התרופה הכי טובה!"

יונתן ירד מהבמה והעלה את גורי (raurrr) ששוב ירד על האנשים שישבו מאחורה, תחקר את טמפוס לגבי זו שהוא התמזמז איתה אז והעלה את ליאור. ליאור באמת לא אמר שום דבר חוץ מ"רועי לוי!". רועי עלה, שאל את גורי מי התמזמז עם מי וצחק על השם של טמפוס. גורי ניסה לסכסך ורועי הודיע לאלה שישבו מאחורה ש"קצת לפני שהתכנית נגמרת הם מזיזים את המדרגות, אז אם אתם רוצים לרדת כדאי לכם להספיק לעשות את זה בזמן."
אחרי זה הם העלו את עינב, ניסו להעלות את גיל (!!), גילו שהוא לא מוכן עדיין וירדו עליו קצת. כשהוא כן הגיע הם הבינו את הסיבה, ליאור אפילו ציין בקול ש"מובן עכשיו למה איחרת, הגעת כל הדרך מהמאה ה17." הוא לבש ז'קט-חולצה עניבה נורא מוצרטיים, מכנס בגיז עם פאצ'ים עד הברך, גרביים אדומות עד הברך (מהצד השני) ונעליים של אצילים מהמאות שעברו, עם פרח לבן עצום על אחת הנעליים. 

הפסקת תמונות: 

רועי מהרהר בפאנצ'ים עתידיים.


גורי עושה פוזות למצלמה בבקשתנו.


עינב במחשבה של "הממ, אם הייתי עכשיו לבד עם גורי ודלי של תותים..".


גיל


ליאור וגורי משוחחים עם הקהל בצד השני. 

בזמן הצילומים עצמם העדפתי לצלם בלי פלאש, יש לי הרגשה שניר היה מרביץ לי אם הייתי מנסה פלאש. אפילו שבזמן ההופעה זה היה תורם לאפקט של מופע הרוק וכל זה. בכל מקרה, בגלל חוסר הפלאש והעובדה שהם זזים המון רוב התמונות נורא מטושטשות. 

כמו למשל זו:


מה שמוזר מכל הקטע, הוא שבדיחות שהיו בתכנית עצמה אני לא באמת זוכרת. אולי בגלל הנונסטופ פאנצ'ים שהיו, אחד אחרי השני. אפילו הקטע עם השר שבא "לאמר את כל האמת בפנים" היה משעשע, בעיקר כשהוא פנה מפורשות לגיל בשביל שהוא יסביר לו אם הילד שהמתנחל החזיק מחוץ לחלון זה בן או בת וגורי פשוט נכנס לסרטים מזה. או כשהוא אמר "מה זה אמור להביע?" ורועי עצר אותו ואמר "היי היי, 'מה זה אמור להביע?" זה שלי!"
מסכן גורי בכלל, הוא היה ממש עייף במשך כל הצילומים ("אם הייתי ישן עכשיו והייתי צריך להשתין הייתי משתין, עד כדי כך אני עייף.."). ואח"כ הוא עוד היה ב'עסק שחור' בגלגל"צ, והריץ את אותן הבדיחות כמו בתכנית. 
גיל ריבה ממש חמוד. ממש שמחתי כשראיתי שהוא משתתף. והוא גם חייך אלי פעם אחת, סתם כך. הוא הסתכל לקהל, אז התסכלתי עליו ואז הוא חייך אלי. ופעם אחת אחרי שצילמתי אותו עם פלאש:

הפרח שהוא מחזיק ביד זה הפרח שהיה לו על הנעל בהתחלה.
("גיל, נפל לך העציץ..")

אחרי אחת ההפסקות הורידו את אחד ה"קירות" הסגולים ומאחוריו התגלתה להקה:

עברה לי בראש המחשבה שראיתי לא מזמן במקרה מישהו דומה לסולן עם כובע מוזר כמו שלו ב24, ניסיתי להזכר איך קוראים ללהקה ואז ליזי עזרה לי, "זה לא 'בוטן מתוק בקרקס'?" ומישהו (לא זוכרת מי, נו) פתר את התעלומה בכך שהוא הודיע "קבלו את בוטן מתוק בקרקס!!" מא-גניב. גם בידור וגם מוזיקה.
ומוזיקה חזקה כזו, של מופעי רוק. השיר: "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן..". גיל ריבה הוא המשיח, מסתבר. 

עוד הפסקת תמונות:






ויש גם קטע וידאו בסוף השיר, אבל אני בספק אם באמת שומעים משהו. זה עדיין נחמד שהוא קיים.

חוץ מזה, עוד קטע משעשע נבעו מזה שהראו ב"מה הקטע?" פינגווין שקיבל תואר כלשהוא בנורווגיה (די, מסתבר שאת לא על סמים, זה באמת קרה!). "זה הקיסר של סין, פינג ווין."

ועוד הפסקת תמונות (אמרתי לכם שאני לא באמת זוכרת פאנצ'ים!):

גורי מתאפר. 


ליאור במוניטור. איך המוניטור יצא לי מטושטש זו באמת שאלה טובה, הוא היה 40 ס"מ ממני.


רועי עומד ונראה שחיף. אחח, רועי .. 


גורי וגיל שמתלהב מלהציע הצעות לסרטי פורנו על ההתנתקות ב"נכון או לא".


ולסיום, כל חברי הפאנל.

שלכם, מכורה,
פטל

נכתב על ידי פֶּטֵל , 27/8/2005 20:42   בקטגוריות משחק מכור :)  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של tz ב-31/8/2005 19:47
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפֶּטֵל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פֶּטֵל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)