Chaos Beneath My Feet

עייני משקיפות אל הלא נודע

ליבי הולם היישר בחוזקה

הרגשתי הנכונה בה אפול שוב

מיום הולדתי עד היעוד,

לא מותיר לי בררה,

אלא לסלקך.

ועודני כאן, אוחזת אותך

ידי אינן מרפות

עייני מביטות למרום

כולן חפצות בדבר הטוב,

אך כולן טועות,

בלי שום ספקות

ואני נותרת שם

עם היסוס והרהור

המביעות חרטה עגומה.

סודך הגלום עוד אינו גלוי,

אך אין בי התשובה לתת לך .

עריכה: עיצוב חדש!!! הוא כמו הישן אך שונה.., מה דעתכם?!

אין לי מה לספר לכם בזמן האחרון, אולי זה מוכיח שאני כבר לא זקוקה לבלוג הזה מכפי שהייתי זקוקה לו בהתחלה.

 אך מה שאני יודעת בהחלטיות רבה שלא אנטוש את ישרא, אעדכן מתי שאני אצטרך, מתי שליבי יהיה חפץ בכך.

כעת אין לי מה לומר או לכאורה לספר.

ברגעי שעמום עשיתי כפתורי קרוסלות :(אל תתפלאו שישנם כמה כפתורים שהם אותו דבר,אך עם אפקטים שונים)

אוהבת אתכם נורא...

כריס

*ד"א עיצוב חדש, אני אדם שצריך להחליף עיצוב מידי פעם אינני יכולה להשאר עם עיצוב לתקופה ארוכה.

כזאת אני!

עד השנה הזאת, שיעור ספורט לא נחשב לשיעור ספורט "באמת", אך השנה זה שונה.

יש לנו מורה שפשוט עושה לנו ספורט, ניתן לומר אפילו קורעת אותנו, כמה שזה נשמע ביאזרי, זה כך.

אני ממש מאמינה שאם זה יילך כך כל השנה, בסדר קבוע ורצוף...יהיה אפשר להוריד כמה ק"ג, תמיד אהבתי ספורט ,אבל לא בצורה כה מעמיקה.

זה עושה את הגוף חטוב, ועושה אותנו יותר בכושר!

בימים האלו, אני כל כך עייפה שלא ניתן לתאר זאת...

הלימודים מתחילים להיות קשים, וזה מלחיץ אותי נורא.

אני אדם לחוץ ולא משנה מה! אני תמיד אהיה, לא משנה כמה ארגיע את עצמי זה ימשיך ללא הרף.

אין לי ספר טוב לקרוא, ואף זה מלחיץ אותי, אני צריכה ספר טוב!!!(אוריאן יש לך המלצה, מישהו?!).

אני זקוקה לספר שבו אוכל לצלול לתוכו, להיות בו נוכחת..להרגיש כל מילה ומילה המתוארת בו.

ספר טוב ירגיע את המצב במעט...הלוואי.

השיחות שלי עם אמא על המצב של לחץ עוזרות, היא מרגיעה אותי עם האנגלית, שזה הרי המקצוע שאני הכי לחוצה כעת.

.......

בנימה אופטימית זאת,

הכל יהיה בסדר...הכל יהיה בסדר.

הפוסטים שלי כ"כ רדודים לאחרונה...אני יודעת.

כריס.

אמא אני אוהבת אותך כל כך!!!! מה הייתי עושה בלעדייך