"סוף-סוף יושבת לי בחדרי,
סוף-סוף מחברת ועט בידי.
את סערות ליבי ארצה לכתוב,
את זרמי ליבי אשלם החוב.
כן, כבר ימים על שנים הם רק מחכים,
שהורידם מן האפלה לאורה, את התכנים.
מילים שפורצות ומוצאות את דרכן,
ללא כל מאמץ יפצחו בנאומן.
ובמה אתחיל, במה אבחר?
האם בטוב, או במר?
בחוויות, או בדאגות?
בחששות, או בהצלחות?
האם ברגשות האשם?
או שמא באותו יום מבוסם?
רבות, רבות הן המחשבות,
והן רצות להן ומתרוצצות.
לא נותנות לי מנוחה,
כל היום הן רק בתנועה.
ואני-
רק ביקשתי -
ש ל ו ו ה".
~~~~~~~~~~~~~~
קורה לי בין הימים, בין אותם רגעים שלווים, שאני רוצה משהו אבל לא יודעת מה.
ואז באמת יש עט ומחברת ואני מתחילה לפרוק את כל רגשותיי, על המחברת הזאת, אולי כעס אולי לא , אך החברת הזאת היא כמו אדם מושיע אותך מצרה כלשהי.
השירים כל כך מועילים לאדם, מכייון שכך ניתן להתבטא, כמו שהריקוד כך גם השיר.
אין אדם אחד שלא שמע שיר..כולם שומעים שירים, או על- מנת להרגיעו ממשהו, או סתם להנות, ויש כל כך הרבה סוגים של שירים, מגוונים וכל אחת בוחר את סגננו, אדם עם טעמו.
Goddess.