את האמת לאמיתה, אינני יודעת מדוע אני רושמת את הפוסט הזה, אולי זה מניע אותי לכך.
כעת אני צוחקת על התקופות, והדכדוך שלי בגלל בחור מסכן ועלוב, שלא היה שווה כלום, אף לא פרוטה.
כל המצב הזה כל כך מכעיס אותי, הייתי כה טיפשה שלא הבנתי כמה אני מביכה את עצמי מול כל הקהל שאמר והודיעה לי שהוא לא שווה את זה, אך לא הקשבתי.
כל כך סבלתי ממנו, מאהבה שלא מגיעה ממנו גם כך כמו שאני אוהבת אותו, אך לתדהמתי אני מבינה כמה זה היה חשוב, כל ההתאהבות הנ"ל עזרה לי לעבור דברים שאילו כעת היו קורים לי לא הייתי עומדת בהם.
אני כה שמחה שמשפחתי עזרה לי, וחבריי, וזה הזמן לומר לכם תודה.
תודה שהייתם שם עבורי, במקום שבו הייתי כה זקוקה לכם.
על התובנה, למרות כל גחמותיי,
תודה על אהבה, הסיוע,
תודה לכם מכל ליבי, תודה לאלה שפקחו את עייני.
ותודה לי שהבנתי שהוא היה אפס מוחלט, חרף יופיו המדהים.
אבל חוץ מיופיו הכובש, לא היה דבר שמרהיב אותי כעת.
תמר
סיפורה של תמר מסופר במהלך חודש לפני שאסף ודינקה מצאו זה את זה.
תמר בת ה-16, הייתה נערה מלאת חיים, מחוננת, זמרת במקהלה, מדורבנת בידי הלינה, המורה שלה לפיתוח קול. לתמר תחביבים שונים, אך היא בעלת מעגל חברים מצומצם של שני חבריה מהמקהלה, עידן ועדי, ששלושתם ביחד הביטו על העולם מנקודת מבט של התנשאות ועליונות, חבורת מוזיקאים מלוכדת בנאמנות מוחלטת לאמנות. תמר הרגישה כל הזמן עד כמה מלאת זיוף מערכת היחסים ביניהם, ובמיוחד הרגישה את התחרות בינה לבין עדי על ליבו של עידן. בנוסף היא אהבה להתחבר לאנשים מבוגרים ממנה: תיאודורה, הנזירה המתבודדת, ולאה, אישה בעלת עבר בפשע המאורגן, וכיום מנהלת מסעדה. שתי הנשים הן היחידות שהיא יכולה באמת לסמוך עליהן. שלוש הנשים הללו ייצגו בשבילה את שלוש התכונות העיקריות שבה: הלינה- את הקול, תיאודורה- את השכל, ולאה- את הרגש.
במקביל ליחסיה המיוחדים עם חבריה השונים, תמר באה מרקע של משפחה ממעמד כלכלי גבוה, בניגוד לאסף, אך הוריה היו אנשים מנוכרים ומסוגרים, הן ביניהם והן כל אחד בתוך עצמו, מה שיצר אווירה עכורה בבית.
הכול השתנה כשאחיה הגדול, שי, גיטריסט מוכשר מאין כמוהו, ושבינו לתמר הייתה מערכת יחסים מיוחדת על רקע חיי המשפחה המנוכרים, התמכר להרואין וברח מהבית. בתחילה תמר והוריה לא היו מודעים לעסקים שאליהם שי נקלע, והוריה הכחישו את הקשר של שי אל גניבות מהבית בשביל לספק לעצמו הרואין. לאחר שברח, הוריה התקשרו למשטרה וחיכו בבית בתקווה לטוב, ולאחר שאלה לא עלו על דבר, ויתרו על המשך החיפושים, מה שגרם לתמר להיות נזעמת על הוריה שלא פעלו יותר מדי למציאת בנם. לאחר זמן רב של היעדרות, תמר קבלה שיחת טלפון משי, שספר לה בכניעות כי הוא נלקח למעון לאמני רחוב צעירים בניהול אדם מהמאפיה בשם פסח, שם ההתמכרות שלו להרואין התחזקה והוא שועבד לשם, וביקש שתמר תציל אותו. הוא עוד הספיק לספר לה על האופן בו הוא נאסף מהרחוב, אך יותר מזה הוא לא הספיק, כאשר מהצד השני של הקו, שמעה תמר איך הוא נתפס והוכה.
אחרי השיחה תמר לא נשארה אדישה למצוקת שי, ולקחה את האחראיות לידיה, בין השאר משום שהוריה לא עשו דבר. חלק מההכנות כללו התרועעויות במקומות מפוקפקים בשעות הלילה, מקומות בהם היה קיים סיכוי למצוא את שי. תמר אילצה את עצמה להיכנס אל תוך עולם חדש, הזר לה כל כך, שמנוגד לכל מה שהיא הכירה בתוך החבורה שלה, של עידן ושל עדי. בעוד שחבריה למקהלה החלו להתארגן לקראת מסע הופעות חשוב באיטליה, תמר הבינה שהיא לא תיסע איתם בגלל שי, ובעוד עידן ועדי התעמקו עוד ועוד בנסיעה, היא התרחקה מהם ונסחפה לעולם החדש, ובכל פעם שניסתה לשתף אותם במה שחוותה, הם דחו אותה בשלווה, ולאחר שביקרה את הנערים הרוסים בליפתא וניסתה לספר להם על מה שראתה שם, הם חתכו אותה בדיבור, ובאותו רגע תמר ידעה שהם גם חתכו אותה מהם. וכך נגמרה החברות שלהם, מה שעזר לה להיות יותר שקועה בתוכנית שלה, ובהמשך הבינה תמר גם עד כמה מלאת זיוף הייתה אותה חברות.
במשך מספר חודשים לאחר שיחת הטלפון, תכננה תמר תוכנית מלוטשת להציל את שי מהמעון ולגמול אותו מהסם. כשהתוכנית הייתה מוכנה, היא התחילה בהכנות הסופיות, וארגנה באחד מעמקי ירושלים, בתוך מערה שרק היא הכירה, מקום ללינה עם מזון ותנאים לשם היא תכננה להביא את שי לאחר שתברח אתו, ושם הם יעברו ביחד את תקופת הקריז. כשהכל כבר היה מוכן, היא ברחה מן הבית ביחד עם דינקה, גילחה את שיערה, החליפה את המלתחה הקבועה שלה בבגדי אוברול וחולצות פשוטות, בכדי למחוק את זהותה, וכדי שמכריה לא יזהו אותה היא התחזתה לזמרת רחוב, דבר שהצטיינה בו בעקבות כישוריה במקהלה, וזאת בכדי להציב את עצמה כמטרה למנהלי הפנימיה שיאספו אותה במהלך הופעות הרחוב שלה, ויקחו אותה אל המעון בו נמצא שי. לאחר מספר ימים של הופעות, היא נאספה בידי זוג זקנים שהציע לה מחסה במעון לאומנים, המונהל בידי בנם, פסח, והיא, במודעות מלאה לעולם המסוכן אליו היא נכנסת, הלכה איתם. מעשיה הצביעו על האומץ האדיר שלה, על החוכמה הרבה של תכנון התוכנית ויותר מכל- נאמנות עצומה לשי אחיה.

כמה שאני מתה על הספר "מישהו לרוץ איתו", ואף יותר על הדמות "תמר" שהייתה כה אמיצה בחשיבותה.
אין לתאר כמה שהיא משמעותית בעייני למרות שהיא סה"כ דמות מספר.
לקוח מויקיפדיה

יום ראשון בית ספר, סוף סוף שיגרה.
אני כל כך מתגעגעת לכולם.

Goddess.