טוב אז, אחוז הרכוש שלי עלה בימים האחרונים פלאים
וחלק מהדברים אפילו אהבתי באמת.
אחוז הדמעות שירדו גבהה גם הוא,
חלקן היו מעייפות, חלקן מעצבות אבל היו גם כאלו מהתרגשות שיכולה להחשב כחיובית.
אני עייף מאוד
ואני מחכה, כל כך מחכה ליום שבת
שברגע שהוא יגיע
ברגע שהוא יגיע
...
יש אנשים טובים מדיי בחיי
לא מגיע.
לילה טוב.
עדכון: אני קצת מפחדת ><" תמי התקשרה, הבטחתי לה שמחר אני שלה ונצא יחד,
ההנחיות הטלפוניות היו "את לא רוצה מדים ותביאי מצלמה". אני שונאת הפתעות שכאלו
(מה זה שונאת... שונאת שאני אוכל את עצמי כל הלילה עד שאדע מה היא מתכננת לעזאזל...)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
