החופש הגדול ממש אחלה!!
רק עבר שבוע וקצת ואני ממש נהננתתת!
אני מקווה שככה יהיה כל החופש ולא רק התקופה הראשונה...
3>
פרק חדש למטה...
_______________________________________________
פרק חמישי: אהבה ותהיה
אחרי זה חזרנו לאוהל
לא ידעתי איך לאכול את עצמי. כל שאר הטיול היינו רק במבטים. לא היה לי את האומץ. אומץ לדבר איתו.
לא דיברנו הרבה זמן אחרי. הוא שלח לי הודעות למסנג'ר. ודיברנו. כמו ידידים מאוהבים. חבל.
פסח היגע. הטיול השנתי היה באפריל.
דיברנו. במסנג'ר. כמובן...
"פה?" הוא שאל
"כן" החזרתי
"היי מאמי מה נשמע?"
"בסדר.. ואתה?"
"מעולה"
"מה את עושה היום בערב?"
"היום?.. האממ.... כלום... נראה לי..."
"הא... יופי. אני הולכת לבאולינג עם חברים רוצה לבוא עם עוד כמה חברות שלך?"
"האמ.." התמהמהתי בכוונה.
"נווו בבקשההההה!"
"אוקי בסדר אני אבוא.."
הלכנו לבאולינג. היה כיף. אני לא אוכל להכחיש. הוא יצר איתי קשר. קנה לי משהו לשתות. וגם שיחק לי טור אחד ועשה סטרייק.
"ייייייייאייייייייי!"
"מה? נכון שאת שמחה?"
"כןןן!! אני מאוד שמחה!"
"איך עשית את זה?"
"קסםםם"
פתאום הוא שלף פרח מהכיס ונתן לי אותו.הסמכתי.
שאר הילדים היו שקועים במשחק ולא שמו לב אילנו. ישבנו אחד מול השני. שתקנו. שתיקת האהבה. הוא לחש לי בכאילו באוזן.
"ילדה שלי... ,אני אוהב אותך"
שוב הייתי בהלם. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי...
"ילדה שלי למה את שותקת?. למה את לא מדברת?"
"למההההההההה!?"
לא רציתי לגמגם. אבל אני פשוט לא יכולתי לזוז.
"את בסדרר?!?!?!"
"כן למה?"
התעלפת אמרה לי חברה שלי. היא בדקה לי חום ולא היה לי. מזל. רק חסר לי להיות חולה. באמצע הקיץ.
"מה זה זר הפרחים האלה?". שאלתי בתימהון.
"הפרחים!! נכון!! ידעתי שכחתי להגיד לך משהו!!!"
"יופי אבל מה זה!?"
"הא נכון הפרחים הם ממנו הוא ראה שהתעלפת אז הוא שלח לך אותם בשביל שתרגישי יותר טוב".
שוב שתקתי. לא יכולתי להוציא הגה.פחדתי.פחדתי לשגות שוב. לגמגם שוב. לאבד שוב. להיפגע שוב.
אני עוד שקועה בעצמי וחברה שלי מביאה לי פתק.
"חכי תקראי"
יפה שלי
הזר הזה בשבילך. בשביל שתרגישי יותר טוב.
בשביל שתזכרי כמה שאני אוהב אותך! רק אותך
ילדה שלי!.
באהבה גדולה
אהובך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
