להיות מאוהב זו חתיכת עבודההה!
איך אפשר לסבול את לפעמים אני לא יודעת!!!
לפני הפרק רק רציתי לאחל לליטלוש מזל"ט על היומולדת שלה
וגם להזכיר שיש לי פחות מחודש ליומולדת שלי סופסוף!!
הנה הפרק :
אחרי זמן מה. לא דיברנו. חזרנו רק למבטים. מבטים עמוקים.
הרגשתי שהוא מתבייש בי. לא יודעת למה. תחושה כזו. תחושה מוזרה...
נגמרה השנה. כן. כל כך מהר.
כשהמחנכת חילקה תעודות דיברנו טיפה. אחר כך.
יצאתי מן הכיתה ונתקלתי בו. בחוץ. לא היה כלום. רק התחושה. תחושת ... תחושת האהבה.
החופש היגע... יצאתי. ביליתי. שחכתי. ככה חשבתי.. אבל לא כל יום חושבת עליו.רק עליו. הוא לא יצא לי מהראש. פשוט ככה!.
יום אחד הגיעה בדואר מעטפה.
מעטפה מוזרה וחשודה.
מעטפה שבה היה מכתב בשבילי התרגשתי.
שמתי אותה בצד. והחלטתי לפתוח בסוף היום בלילה. כשכולם ישנים. ככה לא אימא ולא אבא יציקו לי.
ספרתי את השעות עד שהורי הלכו לישון.
כשהם הלכו. פתחתי.
סוף סוף!.
כשפתחתי את המעטפה....
ראיתי את המוות שלי.
העיניים שלי נחנקו מרוב דמעות.
במעטפה היה...
זהו =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
