ממתי הפכתי להיות כזאת חלשה
ממתי אני בוכה בלילה כשכולם כבר נרדמו
ממתי איכפת לי מכולם אבל לא איכפת לי מכלום
ממתי מילים כל כך מכאיבות לי

עברתי המון
למדתי מה זה לרצות פשוט להעלם
להיגמר ולהיכבות
אז למה שוב בפעם השנייה כל כך כואב לי
למה אני לא יכולה לקבל את זה וזהו
למה אני לא יכולה להבין שזה נגמר
ששני הצדדים כשלו
ושהכל היה סתם משחק של ילדות תמימות

למה המחנק בגרון שוב עולה
למה כלום לא הולך לי
למה הדבר היחיד שאני טובה בו גם מתחיל לדעוך
למה אין לידי אפחד עכשיו
דווקא כשהכי קשה לי
למה אני מרגישה כל כך לבד
ומתי זה יגמר
מתי אני יוכל להגיד שטוב לי,
שבאמת טוב לי?
כל כך הרבה שאלות
ללא תשובות

אמרו לי, עליות מורדות
כנראה שאני בירידה מאוד ארוכה
שבסופה יש חור שחור.
אני מקווה שזה יעבור
כי אני לא יכולה לסבול יותר
אפילו החיוך ששימש כמסכה נעלם
ועכשיו..
חח
עכשיו הכאב משתקף בפנים
כמראה של הלב.

לא ביקשתי כלום
רק קצת נחת.